בג"צ 546/22

תקציר

העתירה המדוברת נדחתה בשל קיומן של שתי עתירות דומות התלויות ועומדות בפני בית המשפט. פסק הדין מתייחס לסוגיה של הגשת עתירות מרובות באותו עניין, שנחשבת פסולה בשל עומס על הליכים משפטיים ובזבוז משאבים. בית המשפט מפנה למקרה קודם, בג"ץ 5322/21 כספי נ' ממשלת ישראל, תוך הדגשת הצורך של בעלי עניין בנושאים דומים להגיש בקשה להצטרף לעתירה קיימת במקום להגיש עתירה נוספת. הליך זה מבטיח כי בית המשפט לא יעמוד בפני החלטות סותרות או עומס יתר של מקרים זהים. למרות שהעתירה הנוכחית עוסקת במתלוננים בודדים ולא בעתירה ציבורית, היא עדיין מעלה סוגיה אחת הקשורה לקבוצת קורבנות, ולכן נופלת תחת אותם כללים כמו עניינים ציבוריים. העותרים, שהיו מודעים להליכים המקבילים, הכירו בכך שהדבר עלול להשפיע על עניינם. פסק הדין מבהיר כי זכותם של העותרים לעמוד לא נפגעה, שכן הם יכולים להצטרף לעתירות קיימות ולתרום להתמשכות ההליכים, אם הם סבורים שעניינם מציע תובנות שונות. ההחלטה מדגישה כי הגשת עתירות נפרדות עוקפת נורמות פרוצדורליות ועלולה ליצור בשוגג ביצה משפטית ולעכב פתרון יעיל. משכך, דוחה בית המשפט את העתירה ואת הבקשות לצווי מניעה הנלוות אליה מבלי להתייחס לגופן של טענות העותרים, ומאפשר להם לקדם את ענייניהם בערוצים פרוצדורליים ראויים.