דנ"א 7980/08

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לעתירה בדבר דרך הפעולה הראויה לקביעת אחריותם של דירקטורים בחברה. המבקשים, שהם דירקטורים בחברת פויכטוונגר השקעות (1984) בע"מ ובחברת ביטוח החבויות שלהם, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לדון בתביעה שהגיש נגדם נאמן בבית המשפט לחדלות פירעון, ולא בהליך אזרחי רגיל. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם ניתן להחיל את סעיף 374 לפקודת החברות, המתווה הליך מזורז להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בחברה, על חברה הנמצאת בהסדר נושים ולא בהליכי פירוק. בית המשפט העליון, בפסק דין פה אחד, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, בקובעו כי אכן ניתן להחיל את ההוראות הפרוצדורליות של סעיף 374 במקרה זה. פסק הדין, שניתן על ידי השופט גרוניס, פירש את הפקודה לאור החלטות בית המשפט העליון האחרונות הנוטות למלא פערים בדיני השיקום והשיקום באמצעות הקבלות לדיני הפירוק. בית המשפט דחה את טענות העותרים כי הדבר פוגע בזכויותיהם החוקתיות, והדגיש כי הפסיקה הקיימת מותירה שיקול דעת רב מדי לשופטים, ומחייבת בירור כללי ההליך. עוד ציינה השופטת כי פסק הדין הותיר פתוחה את שאלת סעיף 373 לפקודת החברות, המתייחס לאחריות פלילית. לסיכום, החליט בית המשפט העליון כי אין מקום לדיון נוסף בתיק, והורה לעותרים לשלם למשיב מס' 1 שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. החלטה זו, שניתנה ב-15 ביוני 2009, מהווה הרחבה קלה של פרשנות פקודת החברות כך שתתאים יותר למציאות הכלכלית המודרנית ולכוונת החקיקה.