ע 134/08

תקציר

הערעור מעלה את השאלה האם לנשיא בית משפט צבאי נתונה סמכות להאריך את המועד האחרון להגשת בקשה להחזר הוצאות הגנה ופיצויים לאחר זיכוי, כאמור בסעיף 490(ב) לחוק השיפוט הצבאי. סעיף זה קובע כי בקשה כאמור תוגש בתוך שישים יום מיום הזיכוי. המערער, שזוכה מהאישומים שיוחסו לו, ביקש הארכת מועד, שנדחתה על ידי נשיאת בית משפט קמא, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים בעניין רונן. לפי פסק דין זה, לנשיא בית המשפט אין סמכות להאריך מועד זה, שכן הוראת החוק כוללת "הסדר שלילי". המערער פנה לבית הדין הצבאי לערעורים וביקש לשקול מחדש את הלכת רונן. בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל את הערעור באופן עקרוני וקבע כי יש לשקול מחדש את ההכרעה בפרשת רונן לאור ההתפתחויות שחלו בחוק בעשור האחרון, המעניקות משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות. בית המשפט קבע, כי התכלית החקיקתית המונחת ביסוד סעיף 490 לחוק השיפוט הצבאי, המכיר בזכותו של נאשם שזוכה לקבל פיצויים והחזר הוצאות, מצדיקה השארת מרחב לשיקול דעת שיפוטי, מכוח הסמכות הטבועה, במקרים חריגים, להאריך את המועד. בית המשפט המליץ לתקן את החוק ברוח זו, אך לפי החוק הקיים, אין לראות בתקופת שישים הימים הקבועה בסעיף 490(ב) לחוק השיפוט הצבאי מחסום בלתי עביר. הסמכות הטבועה המוקנית לערכאה השיפוטית מאפשרת לה להתייחס לנסיבות חריגות, שבהן "טעמים מיוחדים" מצדיקים את הארכת המועד. הפעלת סמכות זו תופעל במשורה בנסיבות הייחודיות המצדיקות זאת. לפיכך, הערעור התקבל ובקשת המערער תובא בפני נשיא בית הדין המיוחד, אשר יחליט אם הנסיבות הקונקרטיות של המקרה מצדיקות הפעלת סמכותו הטבועה להארכת המועד.