עת"מ 1037/04

תקציר

העותרים, זוג נשוי ואב לארבעה, מתגוררים בדירה ציבורית למעלה מ-30 שנה. הם ירשו חלק מהדירה מהוריה של העותרת וגם קיבלו כסף ממכירתה. עם זאת, הם לא הוכרו כ"חסרי בית" על ידי הוועד העליון והוועד הציבורי, מה שאומר שהם אינם זכאים לרכוש את הדירה בה הם מתגוררים בהתאם לחוקי הדיור הציבורי. העותרים טענו כי יש לראות בהם זכאים משום שהתגוררו זמן רב בדיור הציבורי והכספים שקיבלו מהירושה לא היו משמעותיים. בית המשפט הסכים עם העותרים וביטל את החלטות הוועדות. פסק הדין הכיר בעותרים כחסרי בית ואפשר להם לרכוש את דירתם. זאת, מתוך הבנה כי אין לפרש את ההנחיות באופן מחמיר, במיוחד כאשר בוחנים את תכליתם של חוקי הדיור הציבורי ואת סכום הכסף הקטן יחסית הכרוך בכך. כמו כן, בית המשפט הורה למשיבים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, וכן את הוצאותיהם.