רע"ב 8147/23
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט החליט שלא להתערב בשיקול הדעת של שירות בתי הסוהר בנוגע לבקשתו של אסיר לחופשה במהלך מאסרו. האסיר סירב לשנות את מקום מעצרו כדי לקבל טיפול שיקומי מומלץ, וסירוב זה מהווה סיבה משמעותית מספיק לשב"ס למנוע ממנו חופשה. בית המשפט מכיר בכך שהחלטת שב"ס מוצדקת, שכן סירובו של האסיר לעבור את הטיפול המומלץ פוגע לא רק באינטרס האישי שלו אלא גם באינטרס הציבורי בשיקומו. בית המשפט מדגיש כי זכותו של האסיר לצאת היא זכות חסויה ולא זכות מוקנית, ועל שב"ס לשקול את שיקומו לצד שלום הציבור וחומרת פשעיו. במקרה זה, סירובו של האסיר להשתתף בטיפול הייעודי – שנועד לצמצם את מסוכנותו המינית לציבור – וחוסר המוטיבציה שלו לשיקום מצדיקים את החלטת שב"ס למנוע ממנו חופשה. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהפעלת שיקול הדעת המנהלי של שב"ס ומסכים כי יש לדחות את בקשת האסיר לחופשה. השופט ד' מינץ והשופט א' שטיין מסכימים עם פסק דינו של השופט א' גרוסקופף.
חקיקה מקושרת
רע"ב 8147/23 שירות בתי הסוהר נ. יהודה מרם, עליון (17.12.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.