ת"א 141/05

תקציר

המחלוקת בפסק דין זה נסובה סביב ההגדרה והתיחום של גבולות החניה שבבעלות התובעים, משפחת גימלשטיין, בבית משותף בחיפה. התובעים תבעו לקבוע כי מקום החניה שלהם ממוקם על פי התוכנית האחרונה שאושרה על ידי העירייה, הממקמת את מרכז החניה בעמוד תמיכה. הנתבעים, משפחת שיחור, שבבעלותם דירה נוספת באותו בית משותף, טענו כי גבולות החניה של התובעים נקבעו כבר במשפט קודם שהוביל המפקח על רישום המקרקעין, בו החליט המפקח כי קצה החניה נמצא בעמוד התמיכה ולא במרכזו, ולכן יש לדחות את התביעה הנוכחית מחמת מעשה של בית המשפט. המחלוקת העיקרית שנדונה בפסק הדין היא האם החלטתו הקודמת של הממונה בדבר מיקום מקום החניה של התובעים מהווה מעשה של בית המשפט, המצדיק את דחיית התביעה. השופט מצדד בנתבעים וקובע כי אכן יש מעשה של בית המשפט במקרה זה, ועל כן תביעת התובעים נדחית. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי שאלת מיקומו של מקום החניה הייתה חיונית לשיקול דעתו של הממונה, ולפיכך מהווה שאלה חיונית המשתיקה את התובעים מלדון בה שוב. עוד מדגישה השופטת כי ערעור התובעים על החלטת הממונה לבית המשפט המחוזי, שנדחה, מחזק את מעמדה של החלטת הממונה כמעשה של בית המשפט. לבסוף מורה השופט לתובעים לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבעים 3 ו-4, בסך 7,500 ₪.