ת"א 57320-08-19

תקציר

פסק דין זה דן בהגדרת "תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והאם היא חלה על עניינו של התובע. ההגדרה קובעת כי מדובר ב"נזקי גוף" שנגרמו עקב "שימוש" ברכב מנועי לצרכי תחבורה. המונח "שימוש" מוגדר אף הוא בחוק פלתד, ופורש בפסקי דין שונים, אליהם מפנה בית המשפט כדי לקבוע את תחולת ההגדרה על תרחישו של התובע. בית המשפט מכיר בשלושת המבחנים העיקריים לקשר סיבתי משפטי – מבחן הזירה, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר – ובסופו של דבר מקבל את טענת התובע כי פגיעתו נופלת בגדר תאונת דרכים. נכותו התפקודית של התובע נאמדת בשיעור של 10%, והוא מקבל פיצויים שונים בסכום כולל לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. אלה כוללים 100,000 ש"ח בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, 2,000 ש"ח בגין עזרה שקיבלו מאחרים, 3,000 ש"ח הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-18,500 ש"ח בגין כאב וסבל. מסכומים אלה מנוכים תגמולי המל"ל בסך 62,766 שקל.