ע"ב 1896/98

תקציר

התיק נסוב סביב החלת צו ההרחבה בענף השוקולד והממתקים על מפעל למוצרי מאפה. התובעים, עובדים בהווה ובעבר של המאפייה הנתבעת, עתרו להחלת הצו האמור, אשר יזכה אותם בתשלומים מסוימים. התביעה הראשונית הוגשה על ידי אליס ארמה, ואחריה חמש תביעות נוספות של עובדים אחרים. הערכאה הנמוכה יותר פסקה במקור לטובת אליס ארמה, אך ההחלטה בוטלה בערעור, והתיק הוחזר לבדיקה נוספת. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם עיסוקו העיקרי של הנאשם היה אפייה או ייצור שוקולד וממתקים. הנתבעת טענה כי האפייה היוותה את מרבית פעילותה, ואילו התובעים טענו כי ציפוי ומילוי שוקולד הם פעולות משמעותיות. בית המשפט בחן את סיווגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את עיקר פעילותה של החברה ואת חלקם של מוצרים מצופים שוקולד או ממולאים בייצור הכולל של הנתבעת. נמצא כי עיקר עיסוקו של הנתבע היה אפייה, ומאחר שלא מדובר במפעל שעיקרו ייצור מוצרי שוקולד, צו ההרחבה לא חל עליהם. לפיכך, נדחתה תביעתה של אליס ארמה, התובעת הראשונה, ופסק הדין החלקי בע"א 1728/02, בעניין תחולת צו ההארכה, נפסק לטובת הנתבעת. יתר התביעות, שכללו רכיבים נוספים, נותרו תלויות ועומדות ונקבעו להן דיונים נוספים. בית המשפט העיר כי גישתו של הנתבע במהלך ההתדיינות הייתה יכולה להוביל לתוצאה זו מוקדם יותר, ולחסוך מהתובעים הליכים מיותרים. עם זאת, התובעים לא חויבו בהוצאות כלשהן, ופסק הדין ניתן בהיעדר הצדדים.