ב"ש 91941/03

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בבקשה שהגיש המבקש, עופר מקסימוב, לעיין בחומרי החקירה שבידי מדינת ישראל, המשיב. נגד מקסימוב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות הקשורות למעילה בבנק למסחר בע"מ. במהלך המשפט טען מקסימוב כי החזיר את מרבית כספי המעילה לבנק וביקש גישה לצ'קים בנקאיים שהופקדו בחשבונות לקוחות הבנק בתקופת המעילה (1997 עד 2002) כדי לתמוך בטענתו. הסנגור טען כי החומר המבוקש מהווה "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לו זכאי הנאשם. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה אינה קבילה הן מטעמים משפטיים והן מטעמים מעשיים. פורמלית, המבקש לא יכול היה לעיין במסמכים הנזכרים שכן הם אינם נחשבים ל"חומר חקירה" כהגדרתם בחוקים הרלוונטיים. עוד ציין השופט כי הבקשה כבר נדחתה בהליכים קודמים וכי הודאתו של המבקש כי אין לו מושג אם החומר יסייע להגנתו מצביעה על כך שמדובר ב"מסע דיג". מעשית, השופט ציין כי היענות לבקשה תעכב עוד יותר את המשפט שלא לצורך, במיוחד בהתחשב בכך שהמבקש שמר על זכות השתיקה ולא ציין כי יציג קו הגנה זה קודם לכן. בנוסף, קבלת הבקשה תטיל על המשיב חובות בלתי סבירות לפנות לגורמים חיצוניים ולשלוף את החומר הרב המבוקש. בין היתר נדחתה הבקשה.