רע"א 71593-01-26

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, מתמודד עם בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה להגשת חוות דעת מומחה מטעם המבקשת בשלב מאוחר של ההליך. עיקר הדיון נסוב סביב פרשנות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") בנוגע להגשת חוות דעת מומחה, ובפרט שינויים שחלו בהשוואה לתקנות הקודמות. **הרקע העובדתי:** המשיבים (התובעים) הגישו תביעה נגד המבקשת (הנתבעת) בגין איחור במסירת דירה, ודרשו פיצויים בסך 109,000 ₪. כתב התביעה הוגש במאי 2023, וכתב ההגנה ביולי 2023. לאחר הגשת תצהירים וראיות מטעם הצדדים, לרבות חוות דעת שמאי מטעם המבקשת, מונה שמאי מקרקעין כמומחה מטעם בית המשפט. באוקטובר 2025, כ-11 חודשים לאחר השלמת הגשת ראיות הצדדים ובטרם הוגשה חוות דעת השמאי מטעם בית המשפט, ביקשה המבקשת להגיש חוות דעת מהנדס מומחה מטעמה. המבקשת טענה כי רק במהלך פגרת הקיץ, לאחר שהעמיקה בתביעה, הבינה כי היא זקוקה לחוות דעת מהנדס כדי לתמוך בטענתה כי דחיית מסירת הדירה נבעה ממגפת הקורונה. המשיבים התנגדו לבקשה, בטענה כי היא הוגשה באיחור, בניגוד לכלל הגשת ראיות "בחבילה אחת", בשלב מתקדם של ההליך, וכי היא עלולה להוביל לעיכובים משמעותיים ולצורך בחוות דעת נגדית. כמו כן, טענו המשיבים כי המבקשת לא הצביעה על נימוק מספק לאיחור, וכי מדובר בניסיון למקצה שיפורים. הם אף הדגישו כי בתיק דומה נגד המבקשת, טענותיה בדבר מגפת הקורונה לא נתמכו בחוות דעת מומחה, וערעור על כך נדחה. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת, תוך חיובה בהוצאות. נימוקיו כללו: אי תמיכת הבקשה בתצהיר, חוסר נימוק מספק לאיחור (בייחוד בהיעדר מידע חדש), והחשש לעיכוב ההליך. **ההתערבות השיפוטית וההלכה הפסוקה:** בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור. הוא הדגיש כי החלטות בעניין הגשת ראיות הן החלטות דיוניות מובהקות, וערכאת ערעור נוהגת למעט להתערב בהן, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות. **ניתוח משפטי וחידושים:** **1. פרשנות תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** החידוש המרכזי בפסק הדין נוגע לפרשנותה של תקנה 87(ה) ו-87(ו) לתקנות החדשות, אשר עוסקות במועדי הגשת חוות דעת מומחה שאינו בתחום הרפואה. בית המשפט קבע כי בתקנות החדשות בוטלה ההוראה מתקנות הקודמות (תשמ"ד-1984), שלפיה מועד הגשת חוות דעת היה מועד הגשת תצהירים. לפי התקנות החדשות, אם לא נקבע אחרת, מועד הגשת חוות דעת מטעם בעל דין הוא "לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות", ואילו לבעל הדין שכנגד - "לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות". **2. אי-התאמה של תקנה 88 לתקנות:** בית המשפט הבהיר כי תקנה 88(ד)(1) לתקנות, העוסקת במגבלה על הגשת חוות דעת מומחה מטעם בעל דין לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אינה רלוונטית במקרה זה. זאת משום שחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט הייתה בתחום השמאות, בעוד שהמבקשת ביקשה להגיש חוות דעת בתחום ההנדסה. יתרה מכך, גם אם הייתה מדובר באותו תחום, מגבלה זו חלה רק כאשר מומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים. **3. הכלל בדבר הגשת ראיות "בחבילה אחת" מול "ראיה חיונית":** בית המשפט הכיר בכך שהבקשה הוגשה באיחור, אך קבע כי "איזון בין כלל השיקולים מטה את הכף לטובת קבלת בקשת המבקשת". הוא העניק משקל לכך שחוות הדעת ההנדסית נחוצה לתמיכה בטענת ההגנה של המבקשת, בפרט לאור תוצאת ההליך הקודם (עניין מושקוביץ), שבו טענותיה בדבר הקורונה לא נתמכו במומחיות. **4. תקנה 87(ה) והשלב הדיוני:** נקודה חשובה בפסק הדין היא ההתייחסות לעובדה שבמועד הגשת הבקשה, טרם נקבע מועד לשמיעת הוכחות, אלא נקבעה ישיבת קדם משפט מסכמת. בית המשפט קבע כי כל עוד לא נקבע מועד הוכחות וכל עוד לא חלפה תקופה קצרה מתשעים יום לפניו, ככלל, אין מניעה לאפשר הגשת חוות דעת מומחה. **5. רשימת עדים ועד מומחה:** בית המשפט הדגיש כי מחדלה של המבקשת עשוי להתבטא לא רק באי הגשת חוות הדעת במועד, אלא גם באי הכללת המהנדס ברשימת העדים. הוא הפנה לתקנה 62 לתקנות ולפסיקה (עניין רילטקס), שקובעת כי יש לכלול ברשימת עדים גם עדים מומחים, וכי הזמנת עד שלא נכלל ברשימה דורשת קבלת רשות מבית המשפט. בעת בחינת בקשה כזו, יש לשקול את סיבת המחדל, מידת הנחיצות של העדות, ותרומתה לחקר האמת, אל מול הפגיעה בבעל הדין שכנגד. **6. איזון השיקולים והכרעת הדין:** במקרה זה, בית המשפט מצא כי גם אם אין הצדקה מלאה למחדל, הפגיעה הצפויה למשיבים מהעיכוב היא מועטה, לאור השלב הדיוני. כמו כן, התרומה לחקר האמת היא משמעותית, שכן חוות הדעת נחוצה לביסוס טענת ההגנה. אם החוות דעת לא תועיל למבקשת, המשיבים יוכלו לזכות בהוצאותיהם. **החלטה:** הערעור התקבל. בית משפט השלום ייקבע מועדים להגשת חוות דעת המהנדס מטעם המבקשת, וכן מטעם המשיבים אם יבקשו זאת. המשיבים חויבו בהוצאות המבקשת. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את הגמישות שמגלה מערכת המשפט בהתמודדות עם בקשות להגשת ראיות בשלבים מאוחרים, כאשר הדבר נחוץ לחקר האמת ואינו גורם פגיעה בלתי מידתית לצד שכנגד. הוא אף מבהיר ומפרש את הוראות התקנות החדשות בנוגע למועדי הגשת חוות דעת מומחה, ומדגיש את ההבדלים בינן לבין ההסדר הקודם.