ב"ל 55180-08-24

תקציר

ב"ל 55180-08-24 בית הדין האזורי לעבודה חיפה **ניתוח משפטי של פסק הדין** **מבוא** פסק דין זה עוסק בערעור שהוגש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 5.5.2024. המערער, נצר ישי דוד, הגיש מספר תביעות לנכות כללית לאורך השנים, אשר התנהלו במקביל. פסק הדין מתמקד בהחלטות ועדכונים שונים בנוגע לנכותו של המערער, בדגש על ליקויים כלייתיים וכן על תפקודים אורטופדיים. **הרקע העובדתי וההתפתחויות המשפטיות** פסק הדין מפרט סדרת החלטות קודמות של בתי הדין וועדות רפואיות, אשר משפיעות על ההליך הנוכחי. נציין את הנקודות המשפטיות המרכזיות: 1. **פסיקת בית הדין הארצי מיום 20.5.2021:** נקבע כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה בנוגע לתפקודי הכליה, אך כן נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה בנוגע לנכות בתחום האורטופדי. עקב כך, הוחזר עניינו של המערער לוועדה בתחום האורטופדי לבחינה מחודשת, תוך התייחסות למסמכים רפואיים ספציפיים. 2. **פסק הדין הראשון (25.10.2022):** בהסכמת הצדדים, הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתדון בטענת המערער בדבר **החמרה במדדים הרלוונטיים בפריט הליקוי בנושא אי ספיקת כליות**. בנוסף, הובאה לידיעת הוועדה קביעת נכות קודמת בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 29(6)(ב) (המתייחס לפגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים) שלא נכללה בהחלטה קודמת. 3. **חוות דעת הרופא הפנימי (5.2.2023) והחלטת הוועדה (19.3.2023):** הרופא הפנימי בחן את טענות ההחמרה באי ספיקת כליות וקבע כי אין תסמינים או בדיקות המשקפות החמרה, וקבע נכות בשיעור 10% מיום 1.8.2015. הוועדה אימצה חוות דעת זו, וכן הוסיפה את הנכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 29(6)(ב) שהוזכרה בפסק הדין הראשון. 4. **פסק הדין השני (16.11.2023):** בית הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים **להשיב בחזרה את הנכות הכלייתית שנקבעה למערער בשיעור 20% וזאת לפי סעיף 22(7)(א)**. הודגש כי נכות זו נקבעה עוד במסגרת החלטת הוועדה מיום 2.7.2017 והפכה לחלוטה. בנוסף, הונחתה הוועדה **לדון בטענות המערער בדבר החמרה בנכות הכלייתית**, תוך הדגשה כי פסק הדין הראשון הורה לוועדה לדון אך ורק בטענת ההחמרה ולא בדרגת הנכות שנקבעה עוד ב-2017. 5. **החלטת הוועדה מיום 5.5.2024:** הוועדה התכנסה לדון בעניינו של המערער בהתאם לפסק הדין השני. במהלך הדיון, המערער העלה טענות קשות נגד חברי הוועדה, כולל האשמות ב"בצע כסף" וב"האשמה בלקיחת שוחד". לאור זאת, החליטה הוועדה לפסול את עצמה מלדון בעניין, תוך ציון כי אינה רואה את החלטת הוועדה מ-2.7.2017 כחלוטה, מכיוון שהמערער עצמו ערער על החלטות הקשורות לנושא זה. **הערעור הנוכחי והכרעת בית הדין** בית הדין קיבל את הערעור בחלקו, והחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, על מנת שתפעל בהתאם להוראות פסק הדין השני. **ניתוח משפטי של עקרונות והחידושים בפסק הדין** 1. **סמכות בית הדין לביקורת שיפוטית על החלטות ועדות רפואיות:** * בית הדין מדגיש את העיקרון כי סמכותו במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים מוגבלת לשאלות **משפטיות בלבד**. בית הדין בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. * **קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה**, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (סעיף 21). 2. **כיבוד והגשמת פסק דין:** * הלכה היא כי כאשר עניין מוחזר לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה **להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין ולפעול על פי הנחיותיו**. ביקורת בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה האם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (סעיף 22). * במקרה זה, פסק הדין השני הורה לוועדה שני דברים: (א) **להשיב את הנכות הכלייתית בשיעור 20%** לפי סעיף 22(7)(א) (שנקבעה כחלוטה ב-2017), ו-(ב) **לדון בטענות המערער על החמרה בנכות הכלייתית**. * בית הדין דוחה את טענת המערער כי פסק הדין השני לא הורה על דיון בהחמרה, ומבהיר כי פסק הדין השני ניתן בהמשך לפסק דין ראשון שכן הורה על דיון בהחמרה (סעיף 23). 3. **פסילת עצמית של ועדה רפואית:** * הוועדה הרפואית מיום 5.5.2024 החליטה לפסול את עצמה מלדון בעניין המערער, נוכח האשמות החמורות שהועלו כלפיה (כולל "בצע כסף" ו"לקיחת שוחד"). * בית הדין קובע כי **לא מדובר בוועדה שפסלה עצמה כדי להתחמק מביצוע הוראות פסק הדין, אלא בוועדה שהחליטה לפסול עצמה אך ורק נוכח התנהלותו והאשמותיו החמורות של המערער** (סעיף 24). * מכיוון שהוועדה פסלה את עצמה, לא קוים פסק הדין השני, ולכן יש לכנס ועדה חדשה לביצוע הוראותיו. 4. **סמכות בית הדין לתקן טעות ולעבור לסמכות רפואית:** * בית הדין דוחה את טענת המערער כי בית הדין רשאי לקבוע בעצמו את אחוזי הנכות (20%) מכיוון שמדובר בעניין טכני. * **הלכה היא כי ניתן לתקן טעות שנפלה בהחלטת הוועדה על ידי בית הדין במקרים חריגים בלבד**, כאשר הטעות גלויה על פניה ו**תיקונה אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי**. * במקרה זה, השבת הנכות של 20% אכן עשויה שלא לדרוש שיקול דעת רפואי, **אולם, פסק הדין השני הורה לוועדה גם לדון בטענות להחמרה במצב הכליות**. דיון זה **מצריך ידע רפואי** הנמצא בסמכותה הבלעדית של הוועדה. לפיכך, בית הדין אינו מוסמך לקבוע את אחוזי הנכות בעצמו (סעיף 25). 5. **הרכב ועדה חדשה והיקף הדיון:** * בית הדין מורה על העברת עניינו של המערער לוועדה **בהרכב אחר**, מכיוון שהוועדה הקודמת פסלה את עצמה, ולא כתוצאה מאי מילוי הוראות פסק הדין. * הכלל הוא כי ועדה בהרכב חדש דנה בעניין מתחילתו. עם זאת, כאן מדובר במקרה חריג שבו יש להעביר את העניין לוועדה בהרכב אחר, על מנת שתבצע את הוראות פסק הדין השני, ולא תדון בעניינו מתחילתו. * לא יעמדו בפני הוועדה החדשה הפרוטוקול של הוועדה מיום 5.5.2024 (שהחליטה לפסול את עצמה) וכן פסק דין זה, פרט לסעיף 27 (המורה על קבלת הערעור בחלקו והעברת התיק לוועדה חדשה). **מסקנה** פסק הדין מדגיש את האיזון בין סמכות בית הדין לעבודה לפקח על ההליך המשפטי, לבין הסמכות הבלעדית של הוועדות הרפואיות לקבוע עובדות רפואיות ולקבוע דרגות נכות. המקרה ממחיש את חשיבות ההקפדה על הוראות פסק דין מחייב, ואת ההשלכות של התנהלות הגורמת לפסילת ועדה רפואית. בית הדין פועל במטרה להבטיח כי הוראות פסק הדין השני ייושמו כנדרש, תוך הפניית העניין לוועדה בהרכב חדש שתהיה פנויה לדון בו לגופו.