ת"א 39821-08-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לפסיקת הוצאות שהגיש התובע לאחר תביעה לסעד הצהרתי ובקשה לסעד זמני כנגד הנתבעים. הנתבעים הסכימו לסעד הזמני ולפסק הדין מבלי להגיש תגובה, ובכך הביאו את התיק לסיומו. בקשת התובע מבקשת להשיב את ההוצאות שנגרמו במהלך ההליך, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך מאות אלפי שקלים. הנתבעים טוענים כי בקשת התובעת מיותרת וכי על כל צד לשאת בהוצאותיו. השופטת, לאחר ששקלה את השתלשלות האירועים ואת התנהלות הצדדים, קבעה כי החלטת התובע לפתוח בהליכים משפטיים הייתה מוצדקת. עוד מצאו כי נסיגת הנתבעים מעמדתם, שבאה לאחר פניית התובע לבית המשפט, התעכבה. עם זאת, השופטת לא קיבלה את כל בקשות התובע וראתה בהוצאות ספציפיות בלתי סבירות או מיותרות. אלה כוללים הוצאות נסיעה של מנכ"ל התובעת ובעליה, וכן הוצאות נוספות שלא היו מוצדקות דיות. בהתחשב במכלול הנסיבות, החליטה השופטת כי על הנתבעים לשלם לתובע 100,000 ₪, כולל מע"מ, עבור שכ"ט עורך דין, ו-22,000 ₪ נוספים, כולל מע"מ, עבור הוצאות אחרות. סכום זה נקבע על סמך הערכת הזמן והמאמץ שהושקעו בתיק מכל היבט. השופט הדגיש כי החלטה זו, יחד עם שתי החלטות קודמות, מהווה פסק דין מלא.