ת"א 2291/02

תקציר

הבנק הגיש תביעה נגד אוזן, בדרישה לשלם את חובותיה של נגה אלקטרוטכניקה בע"מ, שאוזן היה ערב לה. אוזן ביקש להגן על עצמו בטענה שהבנק כפה עליו לחתום על הערבות. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי אך התקבלה מאוחר יותר על ידי בית המשפט העליון, תוך פירוט הטיעונים שעליהם יכול אוזן להתגונן. פסיקת בית המשפט העליון הגבילה את היקף המשפט, ואוזן לא הורשה להרחיב את טיעוני ההגנה שלו. הבנק טען כי הערבות היא נצחית ומוגבלת רק לחוב ספציפי, ואילו אוזן טען כי מדובר באשראי ספציפי. טענותיו של אוזן כי הבנק ביטל את הערבות ולא סיפק לו מידע על פירעון החוב, נדחו על ידי בית המשפט, שמצא כי לא עלה בידו להוכיח את טענותיו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענתו כי האשראי בגינו פעל כערב נפרע, וכן את טענתו כי הבנק מנע ממנו לפרוע את החוב בעצמו. השופט פסק לטובת הבנק והורה לאוזן לשלם את סכום החוב הנקוב בצירוף הוצאות הבנק ושכר טרחת עורך דין.