בר"ע 20470-12-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב. ההחלטה הורתה כי חלק מהעדויות שנגבו במסגרת הליך בדיקה של תלונה על הטרדה מינית יועברו לבדיקת הצדדים המעורבים. המערערת במקרה זה היא הבודקת שמונתה על ידי המעסיק לבירור התלונה. המשיבה היא העובדת שהגישה את התלונה על הטרדה מינית. החלטת בית הדין האזורי נובעת מתביעת העובדת נגד מעסיקה והמטריד לכאורה, בדרישה לפיצויים וסעדים נוספים. בית הדין לעבודה דן תחילה במעמדה של הבודקת להגיש הליך ערעור, ופוסק לטובתה, תוך הכרה בתפקידו של הבודק בהגנה על האינטרסים של המעורבים בהליך הבחינה. לאחר מכן, בית המשפט בוחן את ההחלטה לגופה, תוך התמקדות בשאלה האם יש לחשוף את מסמכי הבדיקה. יודגש כי מסמכים אלה רלוונטיים, אך לא במידה הנטענת על ידי העובד, וכי יש להגביל את חשיפתם על מנת להימנע מפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים המעורבים. בית הדין מגיע למסקנה כי יש לקבל חלקית את החלטת בית הדין האזורי, ולמסור לצדדים רק קטעים מהעדויות, הנוגעות לאירועים שבהם היו מעורבים הן העובד והן המטריד לכאורה. פסק הדין נועד לאזן בין הצורך בגילוי מסמכים לבין ההגנה על הזכות לפרטיות, ולהותיר את ההחלטה הסופית בעניין גילוי מסמכים לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.