ת"ק 37111-03-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: ת"ק 37111-03-25 מזרחי נ' הדר דנן בע"מ ואח' **מבוא** פסק דין זה, שניתן בבית משפט לתביעות קטנות, דן בתביעה כספית בגין לשון הרע, שהוגשה על ידי גב' עינת מזרחי (להלן: "התובעת") נגד חברת הדר דנן בע"מ והגב' הדר דנן (להלן: "הנתבעות"). התביעה, על סך 38,900 ₪, נובעת מחילופי דברים ופרסומים ברשתות החברתיות בעקבות הסכם התקשרות עסקי בין הצדדים. **עיקר טענות התובעת** התובעת טוענת כי הוטעתה על ידי הנתבעות, אשר הציגו אותה כמקבלת שירות אישי וקרוב לנתבעת 2, כאשר בפועל השירות ניתן על ידי צוות עובדים. לטענתה, התנהלות הנתבעות הייתה רשלנית, הביאה לסירוב להשיב לה מקדמה ששילמה, ולדרישות תשלום מופרכות. בעקבות זאת, פרסמה התובעת פוסט ברשת החברתית כמבטאת את אכזבתה כצרכנית. לטענתה, בתגובה, הנתבעות שלחו לה מכתבי התראה מאיימים, והנתבעת 2 פרסמה פוסט מכפיש ומשקר ברשת החברתית, המתאר אותה כלקוחה בעייתית ומסתיר את שליחת מכתבי האיומים. פרסום זה, לטענתה, מהווה לשון הרע, שכן השפיל אותה, פגע בשמה הטוב, והפך אותה למטרה לשנאה ולעג. התובעת טוענת גם כי מדובר בתביעת השתקה (SLAPP) שנועדה לפגוע בזכותה החוקתית לביקורת צרכנית, ומבקשת פיצויים בגין נזקים ממוניים, לא ממוניים, עוגמת נפש והוצאות. **עיקר טענות הנתבעות** הנתבעות טוענות כי התביעה נעדרת עילה, מבוססת על תחושות סובייקטיביות, וכי התובעת עצמה פרסמה דברי דיבה נגדן. הן טוענות כי פעלו בתום לב ובגמישות, השיבו את כספה של התובעת ואף הציעו לספק את השירות בחינם, אך התובעת בחרה להסלים את הסכסוך. לשיטתן, התובעת הסתירה עובדות, הציגה תכתובות באופן מגמתי, והתביעה מהווה מסע נקמה אישי ושימוש לרעה בהליכי משפט. הן מבקשות לדחות את התביעה על הסף. **דיון והכרעה** **1. התנהלות הנתבעות:** בית המשפט בחן את עדויות נציגי הנתבעות ומצא כי פעלו בתום לב. נציג הנתבעות, מר דביר, הציג פלטי שיחות ותכתובות המוכיחות כי התובעת קיבלה מענה מלא ושוטף לפנייתיה, בניגוד לטענתה. כן הוכח כי הוסבר לתובעת בפגישת המכירה שהנתבעת 2 אכן בונה את האסטרטגיה אך אינה מקיימת פגישות אישיות עם כל לקוח. הנתבעות אף הציעו פגישה נוספת עם הנתבעת 2, צעד החורג מהנוהג המקובל, במטרה להבטיח את שביעות רצונה. **2. פרסום הנתבעת 2 ברשת החברתית:** בית המשפט בחן את הפוסט שפרסמה הנתבעת 2. נקבע כי הפוסט אינו מהווה לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. * **אופי הפרסום:** הפוסט תואר כביטוי עובדתי המייחס תכונה פוגענית לאדם, לעומת הבעת דעה כללית או תיאור התנהלות עסקית. הפוסט מתאר את חוויותיה של הנתבעת 2 כאשת עסקים ודמות ציבורית, מתייחס ללקוחות באופן כללי, ומציין "יש מקרים שבהם יש לקוחות פחות מרוצים, לכל עסק יש". נקבע כי זוהי אמירה כללית הנוגעת למציאות עסקית מוכרת, ואינה כוללת ייחוס של תכונה שלילית או מעשה מבזה כלפי התובעת. * **הקשר רחב ומאזן:** אף שהוזכר כי לקוחה אחת מתוך מאות לא הייתה מרוצה, הדברים נמסרו בהקשר רחב ומאזן, לצד הצלחת השירות. לא נאמר כי התובעת נהגה ברמייה, בשקר או בחוסר יושר, ולא הובא תיאור מבזה או משפיל. לפיכך, נקבע כי מדובר בביקורת עסקית לגיטימית שאינה חורגת מגדר הבעת דעה מוגנת לפי סעיף 15(4) לחוק. * **אופן הניסוח:** לשון הפוסט תוארה כאישית, ולא פוגענית או מעליבה. הלשון נבחנת באופן אובייקטיבי על פי האדם הסביר, ולא די בתחושת אי-נוחות של הנפגע. * **גישה פייסנית:** הנתבעת 2 ציינה בפוסט שניסתה ליצור קשר עם התובעת, וכי "אין אגו בעסקים", והדלת להידברות נותרה פתוחה. אלמנטים אלו מלמדים על גישה פייסנית ולא על כוונה להכפיש. הדברים נמסרו להגנה על שמה העסקי של הנתבעת 2 לנוכח פרסום קודם של התובעת, ואין לראות בהם חצייה של גבול הביטוי הסביר. * **מסקנה:** הפוסט אינו חוסה תחת הגנת לשון הרע, מהווה הבעת דעה לגיטימית של אשת עסקים ציבורית, ואינו משפיל או מבזה את התובעת. **3. מכתב ההתראה:** * **היעדר ראיות:** התובעת לא צירפה את נוסח מכתב ההתראה במלואו, אלא הסתפקה בצילום מסך. בהיעדר הצגת נוסח המכתב, לא ניתן היה לעמוד על תוכנו המדויק ולא הוכח כי נכללו בו ביטויים המהווים לשון הרע. * **היעדר פרסום:** המכתב נשלח ישירות לתובעת בלבד, ולא פורסם בפני צדדים שלישיים. בהיעדר פרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, אין במשלוח מכתב התראה אישי כדי להקים עילת תביעה. * **תביעת השתקה:** טענת התובעת כי משלוח מכתב ההתראה מהווה "תביעת השתקה" (SLAPP) נדחתה. תביעת השתקה מוגדרת כהליך שיפוטי שנעשה בו שימוש לרעה להרתיע או להשתיק ביקורת ציבורית. במקרה זה, מכתב התראה הוא כלי מקובל ליישוב מחלוקות מחוץ לבית המשפט, ובפרט כאשר טובת העניין מצדדת בכך שאין מגישים תביעות מיד לאחר שליחת מכתב התראה. בנוסף, לא התקיימו מאפיינים מובהקים של תביעת השתקה, כגון פער כוחות משמעותי, נושא ציבורי בעל חשיבות כללית, דרישה כספית מופרזת, או הוכחה שהמכתב חסר יסוד ונשלח במטרה להרתיע את התובעת. * **התנהלות הנתבעות:** הנתבעות השיבו את כספה של התובעת ואף הציעו לספק את השירות בחינם. נסיבות אלו מחלישות את טענות התובעת בדבר פגיעה מכוונת או חוסר תום לב, ומצביעות על ניסיון ליישב את המחלוקת. **3. היעדר תשתית עובדתית ומשפטית:** בית המשפט קבע כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת להוכחת התביעה. **סוף דבר** דין התביעה להידחות. התובעת תשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 500 ₪. **הערות משפטיות וחידושים:** * **הבחנה בין ביטוי עובדתי להבעת דעה:** בית המשפט מדגיש את ההבחנה החשובה בין ביטויים עובדתיים העלולים להוות לשון הרע, לבין הבעת דעה כללית או תיאור התנהלות עסקית בהקשר רחב. במקרה זה, הפוסט של הנתבעת 2 סווג כביטוי לגיטימי של דעה עסקית. * **הגנת "ביקורת עסקית לגיטימית" (סעיף 15(4) לחוק):** בית המשפט קבע כי הפוסט עונה להגנת הביקורת העסקית הלגיטימית, שכן הוא מתייחס למציאות עסקית כללית ואינו מכיל ייחוס של תכונה שלילית או מעשה מבזה כלפי התובעת. * **פרסום בלשון הרע - דרישת ההשפלה/ביזוי:** נקבע כי לשון הרע מחייבת קיום השפלה, ביזוי או פגיעה ממשית בשמו של אדם בעיני הבריות, הנבחנת על ידי האדם הסביר. תחושת אי-נוחות של הנפגע אינה מספיקה. * **פרשנות של "תביעת השתקה" (SLAPP):** בית המשפט הדגיש כי מכתב התראה, כשלעצמו, אינו מהווה בהכרח תביעת השתקה. הפסיקה מכירה בערכו של מכתב התראה כאמצעי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. תביעת השתקה מוגדרת כמצב בו נעשה שימוש לרעה בהליך שיפוטי. במקרה זה, התובעת לא הצליחה להוכיח את המאפיינים של תביעת השתקה, כגון פער כוחות משמעותי או פגיעה בזכות ציבורית. * **היעדר פרסום:** הובהר כי משלוח מכתב התראה אישי, ללא הפצתו לצדדים שלישיים, אינו מהווה "פרסום" כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע. * **תום לב והתנהלות עסקית:** ההחלטה מדגישה את חשיבות ההוכחה של תום לב מצד הנתבעות, וכי התנהלותן, כולל החזרת הכספים והצעת פיצוי, תומכת בטענה זו. **סיכום** פסק הדין מדגים את יישום עקרונות חוק איסור לשון הרע, תוך הבחנה בין הבעת דעה לגיטימית לבין פרסום פוגעני. הוא מדגיש את הנטל המוטל על התובע להוכיח את התקיימות יסודות העוולה, ובפרט את דרישת ה"פרסום" וה"השפלה/ביזוי". כמו כן, הוא מחדד את ההבחנה בין כלי משפטי לגיטימי (מכתב התראה) לבין שימוש לרעה בהליכי משפט (תביעת השתקה).