ת"א 65901-03-23

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את כל הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים ואת ההחלטות הקודמות שהתקבלו בתיק. תכליתה של פקודת ביזיון בית המשפט, שבמסגרתה הוגשה תביעת התובע, אינה ענישה אלא אכיפת פסקי דין קודמים. הפקודה היא כלי ליישום צווים שיפוטיים ונמצאת בין הליכים אזרחיים לפליליים מבחינת טיבה והשלכותיה. באשר לטענות התובע בדבר הפרת החלטת השופט מיום 20.4.2023 על ידי הנתבעת, מצאה השופטת הבחנה בין התנהלות הצדדים לפני ואחרי 31.12.2023. הנתבעת אינה מחויבת למלא הוראות כלשהן שהוצאו על ידי התובעת לאחר מועד זה, ועל כן לא ניתן להיעתר לבקשה לגבי תקופה זו. עם זאת, השופטת מצאה את הסוגיה מורכבת יותר בכל הנוגע לצו האחרון של התובע מיום 19.12.2023. למרות שהתנהלותו של הנתבע גרמה לאי נוחות משמעותית, השופט לא מצא כי התקיימו התנאים לסעד לפי פקודת ביזיון בית המשפט, מה גם שההזמנה בוצעה חודשים לפני הגשת הבקשה. השופטת הדגישה כי מטרת ההליך היא להבטיח התנהלות עתידית וכי טענות הנתבע לגבי מועד ביצוע הצו בדצמבר והמסירה שלאחריו היו צריכות להתברר מוקדם יותר. לפיכך החליטה השופטת לדחות את בקשת התובע. השופטת פסקה גם בנושאים נוספים, ובהם דחיית בקשת התובעת למתן ארכה לערעור על החלטה קודמת, הבהירה כי בקשת הנתבעת לדחות את התביעה אינה חדשה אלא תוצאה של ההחלטה מאוקטובר 2023, והורתה על מחיקת התביעה בשל אי תיקונה על ידי התובעת כנדרש. השופטת סיימה את דבריה בכך שהזמינה את שני הצדדים להגיש את טיעוניהם בנוגע להוצאות ההליך בתוך פרק זמן מוגדר.