ת"א 8820-03-17

תקציר

התובע תבע את הנתבעים לאכוף חוזה לרכישת נכס. התובע טען כי היה לו הסכם עם הנתבעים לרכישת נכס מהם, אך הנתבעים סירבו לקיים את החוזה. בית המשפט מצא כי התובע הפר את ההסכם באופן יסודי במספר דרכים: הוא לא שילם את מלוא התמורה במועד, הוא לא פעל ישירות מול הנתבעים להסדרת הלוואה, הוא לא סיפק ייפוי כוח חתום, והוא לא שילם את המיסים וההוצאות הכרוכים בעסקה. הפרותיו של התובע היו ברורות ונרחבות, והוא לא הוכיח כי פנה ישירות לנתבעים לצורך מימוש העסקה. בתוך כך, התנהלות הנתבעים הראתה רצון ברור לבטל את החוזה, לרבות סירוב למסור את החזקה בנכס לתובע והמשך השכרתו לצד שלישי, אי פדיון השיק בתשלום הראשון וסירוב לדרוש מהתובע לחתום על ייפוי הכוח. לפיכך, קבע בית המשפט כי הנתבעים ביטלו את ההסכמים כדין ודחה את תביעת התובעת לאכיפה. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת התובעת להשבה בחלקה. הנתבעים חויבו להשיב את התשלומים שקיבלו מהתובע, בניכוי שווי העבודות שכבר בוצעו בנכס. כמו כן חויב התובע לשאת בשכר טרחת עורך הדין של הנתבעים ובהוצאותיהם.