רע"א 863/93

תקציר

בהחלטה משפטית זו, ערעור על שלילת פיצויים בגין עוגמת נפש מהמשיבה עקב פציעת בעלה בתאונת דרכים נדחה ללא צורך בתגובת הצד שכנגד. בית המשפט מכיר בתוקפן של תביעות בגין נזקים נפשיים לקרובי משפחה על פי תקדימים משפטיים ספציפיים, המותנות באימות רפואי של הקשר של הנפגע הנפשי לתאונה. המקרה דנן עוסק גם במחלוקת בדבר מינוי מומחים רפואיים לנכות הנטענת של המשיב בתחומים שאינם מכוסים בהערכה ראשונית של ועדה רפואית, שהתמקדה בפגיעה אורתופדית מהתאונה. הוועדה הרפואית קבעה בעבר נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 68.5%, שהועלה מאוחר יותר ל-100% על פי תקנות ספציפיות, אך מבלי להתחשב בתחומים אחרים כמו רפואת עיניים, אף אוזן גרון או פסיכיאטריה. בקשתו של המשיב להמשך הערכות רפואיות הייתה מוצדקת בנימוק שלא נבדקו תחילה ליקויים פוטנציאליים נוספים הקשורים לתאונה. בית המשפט מגיע למסקנה כי ניתן לערער על קביעת הנכות הקודמת בנסיבות מיוחדות, תוך שימת דגש על הקצבה הפרוצדורלית כדי להציג ראיות הסותרות את ממצאי הוועדה. לבסוף, קבע בית המשפט כי המקרה מצדיק מינוי מומחים רפואיים בתחומים שלא נבדקו תוך שמירה על רמת הנכות האורתופדית שנקבעה, ובכך אישר את דחיית הערעור ופסק הוצאות למשיב.