ע"א 66/91

תקציר

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק שעסק בהסכמי ביטוח וחכירה. המשיב מס' 1, בעל הנכס, היה זכאי לתגמולי ביטוח בעקבות שריפה שפגעה בנכס המושכר. המשיבים 2 עד 5, השוכרים, לא שיעבדו את זכויות הביטוח לבעל הנכס כפי שהוסכם בחוזה. בעל הנכס ביקש סעד הצהרתי לאחר שהמבטחת סירבה להעביר את כספי הביטוח. המבטחת טענה כי זכאותו של הבעלים היא כבעל שעבוד, תקפה רק אם השוכרים דרשו זאת. בית המשפט חלק על כך, ואישר את זכותו של הבעלים לתגמולי הביטוח על פי התביעה המתוקנת. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שניתן למשכן זכויות חוזיות, וחובות הביטוח כוללות העברת כל סכום המגיע לבעל הנכס. חובת המבטח התבססה על קרות הנזק, ללא תלות בסוג השימוש של השוכרים (סביר או אחר). בית המשפט גם הבהיר את שילוב הדינים המסדירים משכון וזכויות ביטוח. החבות נקבעה לפי שווי הפוליסה הנקוב ולא לפי האינטרס הקנייני של המבוטח. ההליך באמצעות גירוי פתיחה נמצא מתאים בשל אופיו המשפטי של הסכסוך. לפיכך, דחה בית המשפט העליון את ערעורה של המבטחת, ופסק הוצאות לבעל הנכס.