ע"א 33138-03-11

תקציר

בית המשפט החליט כי הערעור נדחה. השופטים מסכימים כי המונח "רכוש" בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל כולל את זכותו של המערער לפיצויים, ומסווג אותו כזכות קיימת או עתידית. זכות זו נתפסה על ידי העיקולים שהטילו המשיבים, אשר גברו על המחאת הזכות לאחר מכן. הפאנל דן בפסקי דין קודמים הנוגעים למהות הזכויות ולתפיסתן, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי הזכות לפיצוי במקרה זה היא נכס בעל ודאות מספקת וערך כלכלי. הם מדגישים כי פעולותיה של המערערת עצמה בניהול תביעת הפיצויים ובהכנת כתב ההמחאה תומכות בדעה זו. כמו כן, השופטים מבהירים כי תפיסת העיקול הראשונית תקפה ואינה מחייבת חידוש כל שלושה חודשים. ההחלטה אף פוסקת לכל משיב שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ מהמערערת, וביטחונותיהם יחולקו שווה בשווה בין עורכי הדין של המשיבים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים והוא חתום על ידי סגן אילן שילה, השופטת מיכל נדב והשופט אהרון מקובר.