סע"ש 49654-08-20

תקציר

פסק הדין דן בטענות של עובד לשעבר נגד מעסיקו הקודם, וכן בתביעות שכנגד של המעסיק. העובד עבד בחברה כשבע וחצי שנים, החל כמנהל שיווק ומכירות, ולאחר מכן הפך למנכ"ל. עיקר טענותיו של העובד נוגעות לגמול שעות נוספות שלא שולמו, עמלות על בסיס הרווח התפעולי של החברה, פיצויי פיטורים ותשלומים שונים אחרים הקשורים לדיני העבודה בישראל. העובד גם תבע פיצוי בגין עוגמת נפש וביקש מבית המשפט להסיר את מסך התאגיד, בטענה כי יש להטיל אחריות אישית על בעלי המניות של החברה. מנגד, החברה טענה כי על העובד לפצות אותם על אספקת רכב לשימושה של אשתו, להחזיר הוצאות נסיעה ברכבת ולשלם עבור שווי רחפן שלא הצליח להחזיר. בנוסף, טענה החברה כי העובד הפר את חובת הסודיות, התחרות, הנאמנות ותום הלב, וכן השמיץ את החברה. בית הדין פסק בעיקר לטובת המעסיק, וקבע כי טענות העובד אינן מוצדקות. לגופו של עניין, בית הדין מצא כי העובד לא הוכיח די הצורך את תביעתו בגין שעות נוספות, וכי החברה רשמה כדין את שעות העבודה. באשר לעמלות הרווח, קיבל בית המשפט את רישומי החברה ואת תעודת רואה החשבון שלא עולה מהם רווחים, ובכך דחה את תביעת העובד. גם בקשת העובד לפיצויי פיטורים נדחתה, שכן בית המשפט קיבל את ראיות החברה בדבר הפרשות לקרן הפנסיה של העובד ותלוש שכר המכסה את יתרת הסכום. בית הדין דחה גם את תביעות העובד בגין פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש, ולא מצא עילה לפיצוי זה. יתר על כן, בית הדין לא הרים את מסך התאגיד, שכן העובד לא הביא ראיות לניצול לרעה של מבנה התאגיד. עם זאת, בית הדין פסק לטובת העובד בנושא פיצויי פיטורים, והורה לחברה לשלם את יתרת הסכום לפי תלוש השכר שלהם, אם לא שולם כבר. בנוסף, קבע בית המשפט כי על החברה לספק הוכחה לכך שסכום זה אכן שולם. אם החברה לא תעשה זאת תוך 30 יום, היא תידרש לשלם לעובד את הסכום הנקוב בתוספת ריבית. טענות הנגד של החברה היו ברובן מוצלחות. בית המשפט מצא כי העובד לא החזיר לחברה את הרכב שסופק לאשתו, והורה לו להחזיר את רחפן החברה או לשלם את עלותו. כמו כן, בית המשפט קיבל את תביעת לשון הרע של החברה, וקבע כי העובד שלח ללקוחותיה מייל לשון הרע אנונימי אודות החברה. העובד חויב לשלם לחברה פיצויי לשון הרע בסך 50,000 ₪. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, שכן תביעתו המוצלחת של העובד בעניין פיצויי פיטורים קוזזה על ידי התביעות הנגדיות המוצלחות של החברה. כמו כן חויב העובד לשלם את הוצאות החברה ושני בעלי מניות, בסך כולל של 20,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לצדדים עמדו 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.