ת"א 51081-11-12

תקציר

בעלי נכס בתל אביב הגישו תביעה לפינוי הנתבע, שניהל בו עסק למכולת, ולהשבת דמי שכירות ראויים. לטענתם, הנתבע החזיק בנכס שלא כדין וללא תשלום דמי שכירות. עם זאת, הנתבע טען כי התגורר בנכס כדין כדייר מוגן, לאחר רכישת זכויות הדיירות המוגנת על ידי אביו וסבו המנוחים בשנת 1949. בית המשפט בחן את זכויותיו של הנתבע בנכס ומצא כי הן אביו ז"ל והן סבו היו דיירים מוגנים מקוריים. נפסק כי יש לראות בנתבע, שעבד עם אביו המנוח במכולת לפחות 19 שנים לפני מותו והמשיך להפעיל את החנות גם לאחר מותו, כשוכר מוגן נגזרת. בנוסף, נקבע כי אי תשלום דמי השכירות על ידי הנתבעת אינו מהווה עילה לפינוי, שכן המשכירים הקודמים הסכימו כי דמי השכירות יכולים לשמש לשיפוץ הנכס. יתר על כן, התובעים, כמשכירים החדשים, היו כבולים להתנהלות המשכירים הקודמים בכל הנוגע לתשלום דמי השכירות. עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שלא שולמו דמי מפתח בגין הנכס, ולפיכך הנתבעת זכאית לשלם דמי שכירות מוגנים. משכך, נדחתה התביעה שהגישו התובעים על כל היבטיה, והם חויבו לשלם לנתבע 20,000 ₪ כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.