ע"א 3436/19

תקציר

הניתוח המשפטי של המקרה סובב בעיקר סביב הקבילות והדרישות הפרוצדורליות להכללת מוצגים, במיוחד תצהירים, בהליכי ערעור. החלטת בית המשפט משקפת היצמדות לעקרונות משפטיים קבועים ולתקנות פרוצדורליות הנוגעות להגשת ראיות, כמו גם הכרה בהתפתחות הגישות המשפטיות להכללת ראיות ברמת הערעור. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. **קבילות ראיות בבתי משפט לערעורים:** - בית המשפט מדגיש כי מוצגים הכלולים בפרוטוקול הערעור חייבים להתקבל כדין בהליך המקורי. זה עולה בקנה אחד עם העיקרון הבסיסי שבתי משפט לערעורים בדרך כלל בוחנים את התיעוד כפי שנקבע בהליכים הבסיסיים, ואינם יכולים לקבל באופן שרירותי ראיות נוספות אלא אם כן מתקיימים סטנדרטים פרוצדורליים. - התיק מסתמך על תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המסדירות הגשת ראיות ושינוין במהלך עיון בערעור. תקנות אלה קובעות כי לא ניתן להציג ראיות חדשות ללא בקשה והצדקה רשמית, תוך שמירה על שלמות רשומת הערעור. 2. **דרישות פרוצדורליות להוספת ראיות:** - בית המשפט מדגיש כי הוספת ראיות חדשות לאחר תחילת הערעור - כגון תצהיר שנחתם לאחר הגשת הערעור - דורשת בקשה מפורשת, העומדת בקריטריונים של רלוונטיות, אותנטיות ותקינות פרוצדורלית. - המקרה מתייחס לערעורים אזרחיים 9826/16 רינגל נ. עזר, והדגיש כי ראיות שאינן עומדות בקריטריונים של קבלה חוקית חייבות להיות מבוקשות ומוצדקות באופן רשמי לפני הכללתן. הדבר מדגיש חידוש פרוצדורלי שמטרתו לשמור על ניהול צדק מסודר ולמנוע עקיפת כללים פרוצדורליים. 3. **אותנטיות והגשה נכונה של תצהירים:** - הנושא הספציפי כאן הוא הכללת תצהיר שנחתם ב-4 באוגוסט 2019, אך צורף למוצגים המקוריים שהוגשו ב-1 באוגוסט 2019, ללא החתימה. בית המשפט מכיר בצדק בכך שתצהירים, כמסמכי ראיות, דורשים חתימות אותנטיות כדי להיחשב תקפים וקבילים. - היעדר חתימת המצהיר בעת הגשת התצהיר הופך את התצהיר לבלתי מוגש כהלכה, ולכן אינו ראוי להכללה אלא אם כן ננקטו צעדים פרוצדורליים מתאימים לתיקון או השלמת הרשומה. 4. **עיתוי והגשת ראיות מראש:** - עוד מציין בית המשפט כי התצהיר נערך ונחתם לצורך הערעור אך לא הוגש בהתאם לנורמות הפרוצדורליות. החידוש כאן כרוך בהדגשת זהירות פרוצדורלית בעיתוי ובאופן הגשת הראיות כדי למנוע מראיות פוגעניות או לא מאומתות להשפיע על ביקורת הערעור. 5. **סמכות שיקול הדעת של בית המשפט:** - בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לדחות את הבקשה, ומחזק את העיקרון שבתי המשפט לערעורים הם שומרי טוהר ההליכים. ההחלטה מדגישה כי אלא אם כן המבקש יציג סיבות משכנעות לראיות מאוחרות או משלימות, בית המשפט ישמור על תקינות ההליך על ידי דחיית בקשות כאלה. לסיכום, מקרה זה מדגיש עקרונות משפטיים מרכזיים: - שמירה על שלמות ההליך בהגשת ראיות ברמת הערעור; - עמידה קפדנית בהוראות רגולטוריות המסדירות קבלת ראיות; - הכרה בחשיבותן של חתימות אותנטיות לתצהירים ומסמכי ראיות דומים; - הפעלת שיקול דעת שיפוטי לשלול הוספת ראיות שאינן עומדות בדרישות פרוצדורליות. גישה זו משקפת חידוש משפטי שמטרתו לשמור על שלמות והוגנות הליכי הערעור תוך מתן מקום להתאמות פרוצדורליות כאשר הן מוצדקות ועומדות בכללים שנקבעו.