ת"א 55642-12-13

תקציר

התובעת, המנהלת את ענייני הנדל"ן עבור יורשי נספי השואה, הגישה תביעה נגד הנתבעת, חברה קדישא, בגין פלישה ושימוש בחלקים מהמקרקעין המנוהלים על ידי התובעת. התובעת דרשה פיצוי בגין "ירידת ערך" הקרקע, שלטענת הנתבע פלשה אליה ושימשה כבית קברות, ובגין ירידת ערך הקרקע עקב ייעודה הנוכחי. בית המשפט מצא כי לתובעת אכן יש זכויות במקרקעין, למעט חלקים מסוימים שהוחזרו ליורשים קודם לכן. עוד הוכח כי הנאשם פלש והשתמש בחלקים מהחלקות לצרכי קבורה. עם זאת, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות באשר לגודל השטח אליו פלשה הנתבעת בחלקה 35, ולפיכך התביעה בגין חלקה זו נדחתה. בית המשפט דחה את תביעת התובעת לפיצויי ירידת ערך, שכן מצא כי הסעד המשפטי הראוי הוא בגין השימוש במקרקעין ולא בגין ירידת ערך. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 467,457 ₪ דמי שימוש נאותים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 12.7.2017 ועד לתשלום מלוא הסכום. שני הצדדים יישאו בשכר טרחת עד מומחה משלהם, ואילו התובע ישלם את שכר טרחת העד המומחה של הנתבע בגין חוות הדעת לירידת ערך. גם בקשת התובע לשכר טרחת עורך דין נדחתה משום שהתובע האריך את ההליך בכך שהתעקש על תביעת ירידת ערך ללא כל בסיס משפטי.