ת"פ 1931-08-22

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הערכים החברתיים הנפגעים ממעשיו של הנאשם, לרבות ההגנה על שלמות גופו, חייו וביטחונו של הפרט, וכן על שלמות התא המשפחתי. מעשי אלימות במשפחה, המתרחשים בדלתיים סגורות, נחשבים לעבירה חמורה ומחייבים ענישה מחמירה. בית המשפט מביא בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה, אשר כללו ויכוח בין הנאשם לבת זוגו, שבעקבותיו ביצע הנאשם תקיפה. מדיניות הענישה במקרים דומים משתנה, והעונשים נעים בין עבודות שירות למאסר. בית המשפט בחן גם את האפשרות לבטל את ההרשעה ולסטות מהעונש המוצע. יודגש כי הימנעות מהרשעה היא חריג והיא מוצדקת רק במקרים חריגים. נסיבותיו של מקרה זה אינן מצדיקות חריג כזה, בשל חומרת העבירה והצורך בהרתעה אפקטיבית. עם זאת, בית המשפט החליט לחרוג ממתחם העונש בשל היעדר עבר פלילי של הנאשם, השתתפותו בתוכנית טיפולית וסיכויי השיקום. בהתחשב בכל הגורמים, נגזרו על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי כספי לנפגע. בנוסף, יידרש הנאשם להצהיר על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירת אלימות כלשהי במשך שנתיים. בית המשפט שומר לעצמו את זכות הערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.