בש"א 4480/04

תקציר

בפסק דין זה הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין מיוני 2002 שהורה על פינוי המבקש, מורד אפרים, מהמקרקעין עליהם נמצא מתחם האימונים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. אפרים טען שהוא לא קורא ולא כותב ושהוא מסכים לסידורים בלי להבין אותם עד הסוף. עוד טען כי בקשתו למתן רשות להתגונן בתביעה הראשונית נדחתה בשל מחלתו ובעיות טכניות שאינן בשליטתו. מנגד, טענו המשיבים, בית"ר לספורט ירושלים ונאות בית וגן בע"מ, כי אפרים קיבל את יומו בבית המשפט פעמיים וכי בקשתו הייתה קנטרנית ומבוססת על חוסר תום לב. לטענתם, הוא היה מודע למועד הפינוי, אך לא נקט בפעולות הנדרשות וכי חתימתו על הסכם הפשרה לא הושגה במרמה. לאחר ששקל את הנסיבות, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת ערעור. הזמן הרב שחלף מאז פסק הדין הראשוני והעובדה שניתנה לאפרים קודם לכן ההזדמנות להציג את טענותיו הכבידו עליו. בית המשפט קבע כי ההבנות בין הצדדים והימנעותו של אפרים מלפעול קודם לכן לא היו מוצדקות וכי טענותיו בדבר מחלה והטעיה אינן מבוססות. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין משנת 2002, כלומר לא תינתן לאפרים הזדמנות נוספת לערער על צו הפינוי. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 30.3.04.