רע"פ 9183/11

תקציר

כתב אישום הוגש נגד אדם בגין נהיגה בשכרות, כאשר רמות האלכוהול בדמו חרגו מהמותר בחוק, מה שהוביל להרשעה שלא בפניו על ידי בית משפט השלום לתעבורה ברמלה. הנאשם נקנס, רישיונו נפסל ל-24 חודשים, עם פסילה נוספת על תנאי, וציין טעות במועד השימוע כסיבה להיעדרותו. לאחר שבקשתו לביטול פסק הדין נדחתה בשל אי המצאת הוכחות לטעות הנטענת, הוא פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה לסווג את עבירתו כקלה, אך ערעורו נדחה. הוא ביקש רשות ערעור נוספת, הטיל ספק בתקינות גזר הדין שלא בפניו, וטען כי אין לעשות זאת כאשר התביעה מביעה עניין בנוכחותו של הנאשם. המשיב טען כי החוקים הקיימים מאפשרים להעמיד נפקדים לדין, ועונש המינימום כבר הוטל. בית המשפט העליון הדגיש כי היו לו הזדמנויות רבות להציג ראיות לטעותו הנטענת ואישר החלטות קודמות, תוך שהוא קובע כי אין השלכות משפטיות רחבות יותר מעבר למקרה הפרטני. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ובכך חיזקה את פסיקת הערכאות הנמוכות יותר ואישרה את כשרותו של ההליך.