בג"צ 175/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה המערערת על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין תביעת העותרת לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית ומענקים נוספים. העתירה, שהופנתה כנגד הדחייה הראשונית של תביעת העותרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכתה להצלחה חלקית בבית הדין האזורי לעבודה, כאשר השופט פסק לטובת העותרת לקבלת הטבות החל מאפריל 2020. הן העותרת והן המוסד לביטוח לאומי ערערו על פסק דין זה בבית הדין הארצי לעבודה, אך פסק דינו דחה את בקשת העותרת להטבות רטרואקטיביות נוספות, למעט תשלום של חודש אחד. בית הדין הארצי דחה גם את תביעת העותרת למענקים נוספים. הסוגיה המרכזית בערעור הייתה האם הופעתו של העותר בלשכת התעסוקה פטורה בשל מצבו הרפואי ומעמדו כסטודנט ליהדות, ובסופו של דבר קבעו בתי המשפט כי טענותיו אינן מצדיקות התערבות נוספת. גם בית המשפט העליון לא מצא כל הצדקה לטענותיו של העותר בדבר אפליה גזעית ודחה את בקשתו לפיצויים לדוגמה. פסק הדין מחזק אפוא את החלטות הערכאות הנמוכות ומדגיש את הנסיבות החריגות הנדרשות להתערבותן של ערכאות גבוהות יותר בסכסוכי עבודה, שלא היו קיימות במקרה זה. תביעת העותר נדחתה בסופו של דבר, ולא נפסקו הוצאות.