ת"א 47818-08-19

תקציר

התיק עוסק בהסכם בעל פה בין אמנית, לידר סוויסה, לבין הסוכנת שלה, אורית ושדי, בנוגע לייצוג ותשלומי עמלות. תנאי ההסכם לא נאמרו במפורש, מה שהוביל למחלוקת על עמלות עתידיות לאחר סיום מערכת היחסים ביניהם. בית המשפט נאלץ לפרש את שתיקת החוזה בנוגע לתשלום עמלה עם סיום החוזה. השופט קבע כי חסרים בחוזה פרטים חיוניים וניסה למלא את החסר. לדברי השופטת, סביר להניח שהצדדים התכוונו שהסוכנת תקבל פיצוי על מאמציה הישירים לקדם את יצירתו של האמן, גם לאחר שהקשר ביניהם הסתיים. ככזה, על האמן לפצות את הסוכן על כל תקבול הנובע ממעורבותו הישירה של הסוכן. עם זאת, הסוכנת אינה זכאית לתשלומים עבור קבלות שאינן קשורות למאמציה. בסכום מסוים של 40,000 ₪ שקיבל האמן, פסק בית המשפט לסוכן 3,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, שכן תרומתו של הסוכן הוכרה באופן חלקי. באשר להכנסות עתידיות, ציין בית המשפט כי הן ייבחנו בנפרד על בסיס העקרונות שהותוו בפסק הדין. עוד קבעה השופטת כי התבטאויותיו של האמן על הסוכן, שהאחרון ראה בהן לשון הרע, מוגנות תחת הגנת תום הלב ודחתה את תביעת לשון הרע. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וכל אמן חויב לשלם 250 ש"ח לעדים שהעידו מטעמו.