תלה"מ 12326-06-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא קביעה של תשלום מזונות ילדים בתיק גירושין של שני ילדים. השופטת פותחת בהתוויית המסגרת המשפטית לחישוב מזונות בישראל, תוך הדגשת הצורך להתחשב בצרכי הקטינים, ביכולותיהם הכלכליות של שני ההורים ובמידתיות אמצעיהם הכלכליים. לאחר מכן השופט מתעמק בנסיבות הכלכליות של כל הורה. הכנסתה נטו של האם, כולל הלוואות שנמשכו ישירות מתלוש המשכורת שלה, עומדת על 12,000 ש"ח, ולאחר ניכוי הוצאות השכירות שלה, הכנסתה הפנויה מחושבת לפי 7,000 ש"ח. בתוך כך, גם הכנסתו נטו של האב נקבעה על 12,000 ש"ח, אך לאחר ניכוי הלוואות ובהתחשב בהוצאותיו הנטענות, הכנסתו הפנויה נקבעת באותה רמה כמו זו של האם, על 12,000 ש"ח. השופט ממשיך להעריך את צרכי הקטינים, בהתחשב הן בבקשות של שני ההורים והן בניסיון החיים של השופט עצמו. סך הצרכים החודשיים של הילדים נאמד בכ-1,500 ש"ח, שיחד עם עלות אחזקת המגורים מסתכמת ב-1,800 ש"ח. השופטת מתייחסת גם לחלוקת הזמן שהילדים מבלים עם כל הורה, ומציינת כי בית האם הוא מקום המגורים העיקרי. בסופו של דבר, האב חויב לשלם מזונות בסך 1,000 ש"ח עבור כל קטין, ואילו האם תפריש את 500 השקלים הנותרים לכל ילד. בנוסף, האב יישא במחצית מהוצאות השכירות או המשכנתא של הילדים, עד למקסימום של 4,000 שקל. ההחלטה מפרטת גם את חלוקת חובות העבר, הצמדת המזונות למדד המחירים לצרכן וציון מועד התשלום הראשון. כמו כן, הצדדים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של הילדים. השופטת מדגישה כי יש לבצע את התשלומים בהקדם וכי האם זכאית לדמי ביטוח לאומי. לבסוף, השופט מסרב להוציא צו להוצאות, ופסק הדין יפורסם ללא פרטים מזהים.