ע"פ 5283/08

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום בגין נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון תקף. סעיפי האישום הוגשו בגין נהיגתו של המערער באשדוד חרף פסילתו מלהחזיק ברישיון בעקבות הרשעה קודמת בנהיגה בשכרות. למערער עבר של עבירות תנועה, לרבות ריבוי אירועי נהיגה בשכרות והתעלמות מתמרורים. הוא טען כי על בית המשפט לגלות סלחנות בשל נסיבותיו האישיות הקשות, לרבות גירושין מאתגרים, מאבקים כלכליים ותפקידו כאפוטרופוס של בנו. כמו כן הציג תעודות שירות לקהילה. עם זאת, המשיב הדגיש את הסכנה הנשקפת מהמערער לשלום הציבור ואת התעלמותו מצווי בית המשפט. השופט הכיר בחומרת הנהיגה בזמן פסילה, סיכון הציבור והפגנת זלזול בחוק. הם גם הכירו בכך שיש להתאים את הענישה לנסיבות הפרטניות. עם זאת, הם מצאו כי שגה בית משפט קמא בכך שהדגיש יתר על המידה את הנזק הפוטנציאלי של המאסר. השופט ציין כי אמנם יש להתחשב בנסיבות אישיות, אך הן אינן השיקול העיקרי או היחיד. גורמים נוספים כוללים את הצורך לטפל בנושא ולהרתיע מפני התנהגות כזו. השופט הגיע למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא, הכולל שישה חודשי מאסר, היה הולם. הם דחו את הערעור והדגישו כי אופי העבירה וחומרתה גוברים על שיקולים אישיים. המערער חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 1.3.2009.