בג"צ 394/00

תקציר

התיק פסק לטובת העותרים, שני עולים מאוזבקיסטן המבקשים להכיר ביהדותם לצורך אזרחות ישראלית. האם, סופיה מקסימוב, ילידת 1938, ביקשה אזרחות ישראלית באמצעות שיבה, ואילו הבת, נטליה כהן, ביקשה להחזיר את רישומה היהודי. משרד הפנים סירב לבקשותיהם בטענה שהעותרים לא הצליחו להוכיח את יהדותם והגישו מסמכים מזויפים. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרים הביאו ראיות מנהליות מספיקות כדי להעביר את נטל ההוכחה למשיב. בעוד המשיב טען כי המסמכים זויפו, בית המשפט מצא את טענותיו חסרות ביסוס ואת טיפולו בתיק בלתי מספק. נקבע כי העותרים עמדו בנטל ההוכחה הראשוני, והמשיב לא הביא ראיות מנהליות מספיקות כדי להפריך את זכות השביתה. משכך, העתירה התקבלה, והוצאו צווים מוחלטים המורים למשיבה לרשום את סופיה כיהודייה ולהעניק לה אזרחות ישראלית, תוך השבת רישומה היהודי של נטליה. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין.