רע"א 131/16

תקציר

במחלוקת משפטית הנוגעת לצו מניעה זמני, בית המשפט העניק תחילה סעד ביניים ב-13 בינואר 2016, אך בהמשך בחן את הבקשה ואת התגובות, ובסופו של דבר החליט לדחות את הבקשה לצו המניעה. בית המשפט הדגיש כי ערכאות ערעור בדרך כלל אינן מתערבות בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי בעניין סעד זמני, אלא במקרים חריגים, דבר שלא היה ישים כאן. ההחלטה הונחה על ידי תקנה 362 והפסיקה הנלווית אליה, אשר נותנים עדיפות לגורמים כגון קיומה של עילת תביעה, מאזן הנוחות ושיקולים שוויוניים בקביעת סעד זמני. בית המשפט ציין כי בית המשפט המחוזי אמנם לא קבע ממצא חד משמעי לגופו של עניין, אך ההחלטה התבססה על ראיות קיימות המצביעות על כך שלמשיב זכות קניינית רשומה המתנגשת עם טענותיהם המצומצמות של המבקשים. שיהוי המבקשים, הידוע לכוונותיו של המשיב מזה למעלה משנה, ועיתוי בקשתם לסעד תרמו להחלטה לדחות את צו המניעה, שכן אין זה ראוי לשנות את המצב הקיים לאחר שהחלו עבודות משמעותיות. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל פגם בכך שבית המשפט המחוזי דרש ביטחון כלכלי מהמשיב, וראה בו החלטה מאוזנת בהתחשב בנזקים ממוניים אפשריים למבקשים. לפיכך, דחה בית המשפט את רשות הערעור וביטל את סעד הביניים שניתן בתחילה. בנוסף, מתוך הכרה בהשפעה הכספית על המשיב עקב צווי המניעה שהוטלו, הורה בית המשפט למבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.