ת"פ 3295-12-16

תקציר

פסק הדין המדובר מקורו בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין תאונת דרכים שנגרמה על ידי הנאשם, ישראל ני אל סאנע. האירוע החל כאשר השוטר שמעון אטיאס הבחין באל-סאנא מבצע פניית פרסה לא חוקית והחליט לרדוף אחריו. א-סאנע, שלא זיהה את הרכב שמאחוריו כניידת, נהג בפזיזות, כולל פניות חדות ומהירות מופרזת, ובסופו של דבר הגיע למהירות של 135 קמ"ש באזור עירוני. הוא נסע באור אדום והתנגש ברכב אחר, הרג שני נוסעים ופצע קשה שלישי. בית המשפט, בראשות השופט דניאל בן טולילה, מצא את א-סנע אשם בעבירות הקשורות להריגה במהלך תאונת דרכים. בבואו לשקול את גזר הדין התחשב בית המשפט בנסיבות העבירה, לרבות הסיכון הבלתי סביר שנטל הנאשם, התוצאות החמורות של מעשיו וחובתו להישמע להוראות המשטרה. בנוסף, בחן בית המשפט את מאפייניו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות, תוך הכרה בהודאתו, נסיבות חיים מורכבות והעובדה כי מדובר בעבירה הראשונה. עם זאת, בית המשפט התייחס גם להיעדר הפנמה אמיתית של האחריות ולסיכון הגבוה לפגיעה חוזרת כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. בסופו של דבר החליט בית המשפט להטיל עונש של שש וחצי שנות מאסר, פסילה של 20 שנה מהחזקת רישיון נהיגה ופיצוי כספי למשפחות הקורבנות. בית המשפט בחר בחלק העליון של טווח הענישה שהוסכם עליו בשל חומרת העבירה, אך הקל עם הנסיבות האישיות. כמו כן נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי בגין עבירות נוספות. פסק הדין הדגיש גם את הצורך בהחמרת הענישה למאבק במגפת תאונות הדרכים והעביר מסר של הרתעה לציבור.