עפ"ת 19992/09

תקציר

המערער בתיק זה הורשע במספר עבירות תעבורה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ברכב לא מבוטח. אין זו הפעם הראשונה שהמערער מבצע עבירות כאלה. כשנה וחצי קודם לכן הוא הורשע בעבירות דומות ונידון ל-10 חודשי מאסר, 30 חודשי פסילה מהוצאת רישיון נהיגה ומספר מאסרים על תנאי. המערער הוא עבריין חוזר, בעל הרשעות פליליות רבות נוספות, לרבות עבירות אלימות ועבירות רכוש. בית משפט קמא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, הכוללות תמיכה באביו הקשיש והחולה. עם זאת, נקבע כי הצורך להרתיע את המערער ולהגן על הציבור מפני המשך התעלמותו מהחוק גובר על שיקולים אלה. בית המשפט החליט לקיים את פסק דינו של בית משפט קמא, שכלל חמישה חודשי מאסר בפועל, ארבע שנות פסילה מהוצאת רישיון נהיגה ומספר מאסרים על תנאי. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם בית משפט קמא כי יש מקום לעונש חמור בנסיבות העניין, ומדגישה את הצורך להרתיע את המערער ולהעביר מסר ברור לציבור בדבר חומרת הנהיגה בזמן פסילה. מצבו האישי של המערער והמצוקה הפוטנציאלית שנגרמה עקב מאסרו לא נחשבו עילה מספקת לסטות מהעונש הנדרש.