ת"פ 86/91

תקציר

הנאשם, אשר שרון, אזרח ותושב ישראל, עבד במספר חברות ישראליות בסינגפור בין השנים 1980-1986. הוא הואשם כי גנב ממעסיקיו בכך שמשך כספים מקופת החברה באמתלות שונות ושלשל לכיסו את ההפרשים. למרות שהפשעים לכאורה בוצעו בסינגפור, לבית המשפט הישראלי הייתה סמכות שיפוט עליהם מכיוון שהנאשם היה אזרח ישראלי. בית המשפט קיבל בראיות שתי הודאות בכתב שמסר הנאשם, בהן הודה במשיכת כספים מסיבות אישיות. ההודאות נמסרו באופן חופשי ומרצון, ללא כל איום או אמצעים פסולים שהופעלו נגד הנאשם. התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע גניבה והפרת אמונים בתאגיד באישומים הראשון, השני והשישי, הקשורים למשיכת כספי החברה ממניעים אישיים. עם זאת, האישום החמישי, שטען לשוחד באינדונזיה, לא הוכח, והנאשם זוכה מאשמה זו מחמת ספק סביר. בסך הכל, השופט הרשיע את הנאשם ברוב סעיפי האישום, וזיכה אותו רק מהאישום החמישי.