ע"א 744/80

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעתה של בת לתשלומי מזונות מוגדלים מעיזבון אביה המנוח. הבת, המשיבה מס' 1, דרשה תשלומים חודשיים גבוהים מאלה שהורישה לה בצוואתו של אביה, החל מיום מותו. היא גם ביקשה להקים קרן שתבטיח את התשלומים הללו ותתמוך בהכשרתה התעסוקתית. בית המשפט המחוזי נעתר חלקית לבקשתה, הורה לעיזבון לשלם מזונות עד שמלאו לה 18 שנים והקים קרן נוספת להבטחת תשלומים אלה. האלמנה, מנישואיו השניים של האב, ערערה על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי בבואו לקבוע מזונות, על בית המשפט לשקול את זכותו של הילד לתבוע מזונות משני הוריו, למרות שהאם לא הייתה צד להליך. עוד נקבע כי השיהוי בתביעת המזונות הוסבר באופן סביר ולכן אין בו כדי למנוע מהמשיבה לקבל תשלומים בגין התקופה שקדמה לתביעה. זאת ועוד, אישר בית המשפט את ההחלטה להקים קרן להבטחת תשלומי המזונות, נוכח חוסר יכולתו של העיזבון לשלמם במלואו מהכנסותיו, ומאחר ששיטה זו תאמה את כוונת האב כאמור בצוואתו. פסק הדין הדגיש את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בבואו להחליט על הדרכים להבטחת תשלומי מזונות מהעיזבון. לבסוף אישר בית המשפט העליון את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, דחה את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.