בר"ע 756/05

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בשל שירות לא תקין של הזימון. בית משפט קמא פסק לטובת ביטול פסק הדין, אך התובע ערער על החלטה זו. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי עובד הנתבעת, מוחמד אבו גנאם, לא היה מוסמך לקבל את מסמכי בית המשפט מטעם הנתבע לפי תקנות סדר הדין האזרחי 477 ו-478, ולפיכך שירות הזימון לא היה תקף. יתר על כן, ההרכב הגיע למסקנה כי הנתבע לא היה מודע לפסק הדין נגדו עד ליום 14.11.2004, כלומר בקשתו לבטל את פסק הדין בינואר 2005 הייתה בתוך מגבלת 30 הימים הקבועה בתקנה 214, למרות שהוגשה כמעט שנתיים לאחר מתן פסק הדין. התובע טען כי מסמכים נוספים הקשורים לתיק הוגשו לנתבע, אך הפאנל קבע כי אין בכך משום ידיעה מספקת של פסק הדין. ההרכב דחה גם את טענת התובע כי הנתבע התמהמה בהגשת בקשתו, שכן סיבת השיהוי – סכסוך עם בני משפחה – לא הייתה נסיבה פנימית. עם זאת, ועדת הערעור בחרה לקבל את החלטת בית משפט קמא לבטל את פסק הדין, תוך הדגשת חשיבותה של זכותו של בעל דין להגן על עצמו ואופיו הגמיש של הדין הפרוצדורלי. הנטייה לכבד את החלטת הערכאה הנמוכה קיבלה עידוד נוסף מהתנהלות התובעת, שכללה אי ביצוע מהיר של פסק הדין ועיקול נכסי חברה שאינם קשורים לנתבע. משכך, הערעור נדחה, ההחלטה לבטל את פסק הדין אושרה, ולנתבע ניתנה זכות להתגונן. כמו כן חויב התובע לשלם את שכר טרחת הנתבע ולהשיב פיקדון בתוספת ריבית.