בש"א 18831/04

תקציר

החייב הגיש בקשה לביטול החלטת הנאמן שקיבלה את תביעת החוב של צה"ל. הבקשה נדחתה מטעמים פרוצדורליים משום שהוגשה 50 יום לאחר החלטת הנאמן, תוך החמצת המועד האחרון של 45 יום. בית המשפט מצא כי החייב לא הוכיח כל פגיעה מהחלטת הנאמן, אשר תקנה לו מעמד לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט עם החלטת הנאמן לקבל את תביעת החוב של צה"ל, למרות שהוגשה לנאמן 10 חודשים לאחר המועד האחרון. בית המשפט קיבל את קביעתו של הנאמן בדבר "סיבה מיוחדת" לעיכוב, נוכח מגעים קודמים ומו"מ בין החייב לצה"ל. בית המשפט הסכים גם עם החלטת הנאמן בדבר תוקפו של כתב הערבות וגובה תביעת החוב, ולא מצא עילה להתערב בהערכת הנאמן את מהימנות העדים. כמו כן, הדגיש בית המשפט את חוסר ההיגיון המסחרי בטענת החייב כי חתם והחזיק בכתב הערבות המקורי. לבסוף, תמך בית המשפט בקבלת סכום החוב על ידי הנאמן ובדחיית טענות הקיזוז של החייב, תוך אימוץ פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב באותו עניין. החייב חויב לשלם 3,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.