סע"ש 1874-01-18

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב סכסוך בנוגע להעסקה ואחריות בין תובע לנתבע. בהיעדר הגנה מצד הנתבעת, היה על בית המשפט להכריע האם הנתבעת אחראית כלפי התובע כמעסיק או בגין הפרת פיקוח כמזמין שירות. בטענת התובעים נטען כי הנתבעת העסיקה אותם במשותף עם קבלן משנה. עם זאת, בית הדין מצא כי יחסי העבודה המהותיים של התובעים היו עם קבלן המשנה שהעסיק אותם ישירות. עדותו של התובע עצמו אישרה זאת, שכן הם ציינו את נציגי קבלן המשנה כאחראים עליהם במהלך עבודתם. יתר על כן, לא הוצגו ראיות המצביעות על כך שהחוזה בין הנתבעת לקבלן המשנה אינו אותנטי. לפיכך, נדחתה הטענה כי הנתבעת הייתה מעסיקה משותפת עם קבלן המשנה. בית המשפט בחן גם את הטענה כי הנתבעת הפרה את חובת הפיקוח שלה כמזמין שירות. התובעת טענה כי יש להטיל על הנתבעת אחריות לכך שלא פיקחה על תנאי העסקתם אצל קבלן המשנה. השופטים דחו טענה זו, בקובעם כי שינויים במערכת יחסים עסקית חוזית אינם מהווים ראיה מספקת לקביעת חובותיה של הנתבעת בתחום ההעסקה עם עובדי קבלן. הדינים הנוגעים לאחריותו של נותן שירות כלפי עובדי קבלן אינם חלים במקרה זה משום שענף הבנייה אינו מחויב להם, ואין כל ראיה בדבר מספר העובדים עבור קבלן המשנה באתרי הנתבעת. בנוסף, טענת החבות המבוססת על חוזה הפסד לא הוכחה דיה, והתובעים לא נקטו בקו טענה זה בסיכומיהם או בחקירתם הנגדית. גם בקשת התובע להטיל אחריות על הנתבע מטעמי צדק, עקב פשיטת הרגל של קבלן המשנה, נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי עילות משפטיות אחרות אינן תומכות בטענת התובע. משכך, דחו השופטים את התביעה נגד הנתבע והורו לתובע לשאת בהוצאות הנתבע בסך 18,000 ₪, בתוספת ריבית סטטוטורית והפרשי הצמדה אם לא ישולמו בתוך 30 יום.