ת"פ 64326-08-22

תקציר

הנאשם בתיק זה הורשע בהסעת שני שוהים בלתי חוקיים ברכבו ועתר לביטול הרשעתו, אך הבקשה נדחתה מחוסר הצדקה. השופט קבע כי האינטרס הציבורי בקיום ההרשעה גובר על כל פגיעה אפשרית בשיקומו של הנאשם וכי העבירה חמורה דיה כדי להצדיק הרשעה. כמו כן, הדגישה השופטת כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו אלא לאחר הליך ההוכחות, המהווה שיקול נגדו. באשר לקביעת העונש ההולם, ציין השופט את הערכים המוגנים הנפגעים מן העבירה, לרבות סמכותה של המדינה לשלוט בגבולותיה ובביטחון המדינה. השופט התייחס למספר מקרים דומים שהוכרעו בבתי משפט השלום ברחבי הארץ, אשר נטו להטיל עונשי מאסר קצרים או עבודות שירות בגין עבירות לפי חוק הכניסה לישראל. במקרה זה, השופט מצא כי העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה עם עבודות שירות לשבעה חודשי מאסר עם עבודות שירות. בהתחשב בהתנהלותו היעילה והמהירה של הנאשם במהלך ההליך, עברו הפלילי הנקי ותפקידו כמפרנס משפחתו ועובדיו, גזר עליו השופט חודש וחצי עבודות שירות, לצד עונשים נוספים הכוללים מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופסילה על תנאי מהחזקת רישיון נהיגה. השופט לקח בחשבון גם את הנזק הכלכלי שהעונשים יגרמו לנאשם. לבסוף גזר השופט את העונשים הבאים: חודש וחצי עבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי, התחייבות כספית בסך 5,000 שקל, קנס בסך 2,000 שקל או שבעה ימי מאסר בפועל ופסילה של שלושה חודשים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. זכותו של הנאשם לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז.