ע"ב 8502/02

תקציר

התובעת, עובדת הנתבעת, תבעה תשלומים שונים הנובעים מיחסי העבודה ביניהם. התובע הוגדר כעובד בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, אולם שכרו של התובע שולם באמצעות חשבוניות לחברה בע"מ בבעלותו, לבקשתו, על מנת למנוע עיקולי נושים. בית הדין קיבל את גרסת התובעת בדבר יחסי עובד-מעביד עם הנתבעת, למרות שיטת התשלום החריגה, שכן היא נעשתה אך ורק כדי לעקוף קשיים כלכליים ולא השפיעה על מערכת היחסים בפועל. עוד החליט בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע, שניהל את החברה באופן פעיל, באחריות אישית לחובות החברה כלפי התובע, בשל פעולותיו המכוונות לגרום לתזרים מזומנים שלילי ולרוקן את החברה מנכסיה. נמצא כי התנהלות הנתבעת כלפי החברה הייתה תרמיתית וניצול לרעה של האישיות המשפטית הנפרדת של הישות התאגיד. נסיבות סיום יחסי העבודה הצביעו על כך שהתובע פוטר, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. שכרו של התובע חושב כ-12,833 ₪ לחודש, כולל תנאים סוציאליים. העמלות, ששולמו מדי פעם ולא מדי חודש, נכללו גם הן בבסיס השכר, שחושב מדי שנה, והסתכם בממוצע ב-2,173 שקל בחודש. עם זאת, מאחר שהתובע לא הוכיח כי הוא זכאי לעמלות עבור החודשים אוגוסט וספטמבר 2002, שכרם של חודשים אלה לא יכלול את רכיב שכר הטרחה, ולא מע"מ הנובע מקביעת מעמדו כעובד. בנוסף, התובעת הייתה זכאית לקבל דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצויי פיטורים משלימים, שחושבו בהתאם לשכר הקובע, לרבות רכיב השכר. התובע לא הוכיח כי קיבל דמי הבראה, ועל כן חויב הנתבע לשלם גם סכום זה. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הסכום הכולל שנפסק לתובע, כולל הפרשי הצמדה וריבית, הסתכם בסך של 56,094 ₪, והיה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום הצגת פסק הדין לנתבע.