ת"א 64448-11-21

תקציר

השופטת דחתה את טענת התובעים שביקשו לפנות את הנתבעת מהנכס ששכרה מהם. התובעים לא הביאו כל ראיה לקשר שלהם לנכס או לבעלותו עליו, דבר שהיה מרכיב מכריע שהיה חסר בעניינם. הם לא הציגו מסמכים כלשהם התומכים בטענתם כי אביהם נתן להם את חוזה השכירות במתנה, או כל מידע על מצבו הרפואי. טענת הנתבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח את בעלותם התקבלה על ידי בית המשפט. כמו כן, נדחתה גם בקשת התובעים לפינוי בגין אי תשלום דמי שכירות והוצאות בניה. למרות שהוכר אי תשלום דמי שכירות, קיבל בית המשפט את נימוקי הנתבעת לאי תשלום עד להוכחת הבעלות להנחת דעתה. גם הסכומים המדוברים היו מזעריים, מה שהוביל את השופט לקבוע כי לא נגרם לתובעים נזק כספי משמעותי. באשר לתביעת הפינוי בגין התנכלות, ציינה השופטת כי התובעים לא היו בקרבת הנתבע, שהינה דרישת פינוי לפי סעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר. גם עדויות השכנים על התנהגותו הבלתי הולמת של הנתבע לא היוו עילה מספקת לפינוי, מה גם שהנתבע לא נכח בבית המשפט כדי להשיב לטענות אלה. בסופו של דבר, השופט קבע כי ההשלכות של פינוי הנאשם יעלו באופן משמעותי על חומרת ההפרות שבוצעו. כישלונם של התובעים להוכיח את בעלותם, יחד עם גורמים מקלים נוספים, הביאו את השופט להקל ראש ולדחות את בקשת הפינוי. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט שלהם.