ע"פ 166/22

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט לערעורים את עניינו של מוחמד והחליט לדחות את הערעור, ובכך אישר את העונש המקורי שהטיל בית המשפט המחוזי. בית המשפט הכיר בכך שהתערבות בערעור שמורה בדרך כלל למקרים שבהם נפלה טעות פרוצדורלית משמעותית או גזר דין החורג באופן בוטה מנורמות עונשיות סטנדרטיות, שאף אחת מהן אינה מיושמת כאן. למרות טענותיו של מוחמד כי בית המשפט המחוזי לא יישם נכונה את תיקון 113, בית המשפט לא מצא סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הרווחת כדי להצדיק התערבות. בית המשפט הכיר בכך שחומרת עונשו של מוחמד תואמת את מגמות החקיקה האחרונות להחמרת הענישה על עבירות נשק, וציין כי מדובר בהובלת תת-מקלעים שנועדו ככל הנראה לפעילות פלילית נוספת. פעולה זו היוותה סיכונים משמעותיים, שנמנעו רק הודות למאמצים נמרצים של רשויות אכיפת החוק. למרות שמוחמד טען כי בית המשפט לא העריך כראוי גורמים כגון עברו הנקי, גילו הצעיר והודאתו באשמה, בית המשפט המחוזי כבר גזר את דינו בטווח הענישה הנמוך יותר, דבר המצביע על התחשבות בנסיבות מקלות. בית המשפט הביע צער על מצבו המצער של צעיר ללא פעילות פלילית קודמת, אך קיווה שמוחמד ילמד מהניסיון וימשיך במאמצי השיקום. לבסוף, הן השופטת י' וילנר והן השופטת גילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם החלטתו של השופט נעם סולברג לדחות את הערעור, ובכך אישרו את ההחלטה מיום 1.6.2022.