ע"פ 3226/08

תקציר

הסוגיה המרכזית בפסק דין זה היא האם תאונת דרכים שאירעה כאשר מנוע רכבו של המערער כבה במהלך ירידה, מה שהוביל להתהפכות הרכב, נגרמה כתוצאה מרשלנות המערער. בית משפט קמא פסק לטובת התביעה, בקובעו כי מנוע רכב אינו נכבה בדרך כלל מעצמו וכי המערערת לא הביאה ראיות לכך שההשבתה נבעה מתקלה ולא מרשלנות. השופט ציטט את דבריו של בית משפט קמא, אשר הטיל את הנטל על הנתבע להביא ראיות לכך שהתאונה לא נגרמה כתוצאה מרשלנותו, תוך שהוא מדגיש כי נטל ההוכחה נותר בידי התביעה. עם זאת, שופט הערעור חלק על גישה זו, בקובעו כי אירוע התאונה אינו מעביר את נטל הבאת הראיות בפני הנאשם. במקום זאת, השופט קבע כי היה על התביעה להוכיח מדעית כי כיבוי המנוע נבע מנהיגה רשלנית. כמו כן, הציג מומחה ההגנה השערות שונות לכיבוי המנוע, לרבות תקלות מכניות וחשמליות, שהתביעה לא התייחסה אליהן או הפריכה אותן במידה מספקת. עוד ציין השופט כי המערער נשאל על סיבת התאונה בחקירתו במשטרה, ותשובותיו היו צריכות להניע את המשטרה לחקור תקלות אפשריות. מאחר שדברי המערער לא כללו עובדות שהיו בידיעתו בלבד, לא הייתה הצדקה להעביר את נטל הראיה. בסופו של דבר, קיבל השופט את הערעור, בנימוק של ספק סביר והיעדר ראיות הקושרות את התאונה לרשלנות המערער, וזיכה את המערער.