ת"פ 22711-12-19

תקציר

הכרעת הדין דוחה את בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום בעילה של שיהוי. כתב האישום מייחס עבירות מס לנאשמים, הטוענים כי איחור התביעה בהגשת כתב האישום פגע קשות בהגנתם. כתב האישום הוגש אמנם שנים לאחר סיום החקירה, אך החוק מאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לאשר את הגשתו מעבר לתקופות שנקבעו. הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, גם אם ניתנה בדיעבד, תקפה לפי הסעיף המפורש בחוק. למרות שדרך הפעולה האידיאלית היא אישור מראש, אין בכך כדי לשלול את תוקפו של המקרה הנוכחי. פסק הדין מדגיש כי אין לעקוף את שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה כדבר שבשגרה, וטענות הנאשמים לירידת ערך חסרות ראיות קונקרטיות. דוקטרינת ההגנה מפני הצדק, בה משתמשים הנאשמים, אינה ישימה במקרה זה משום שהעיכוב אינו עולה לרמה של התנהגות בלתי נסבלת או שערורייתית, במיוחד בהתחשב בחומרת העבירות. בית המשפט מכיר בשיהוי, אך מציין כי מדובר בשיקול לגזר הדין, אם יורשעו הנאשמים. הנאשמים מתכוונים להודות באשמה בדיון הבא.