ת"פ 22125-01-20

תקציר

גזר הדין מפרט את העונשים המוטלים על נאשם שביצע עבירות נגד אנשי שירות בתי הסוהר. השופט קובע את טווח הענישה הראוי, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ובהיקף הנזק, במדיניות הענישה המקובלת ובנסיבות ביצוע העבירה. אשמתו של הנאשם, היעדר התגרות ופגיעה פוטנציאלית בעובדי ציבור נלקחים בחשבון. השופט מדגיש את הצורך באפס סובלנות ובענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה. טווח הענישה ההולם נקבע בפועל בין ארבעה ל-12 חודשים, עם אפשרות לעבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנסות כספיים. השופט מתחשב בחוסר השיקום, חוסר האחריות והרישום הפלילי המכביד של הנאשם בעבירות דומות, אך אינו חורג ממתחם הענישה המתאים. במסגרת זו גוזר השופט על הנאשם שישה חודשי מאסר, מורה על הפעלת שני עונשי מאסר על תנאי בסך הכל תשעה חודשים, כולם ברצף, ומטיל שלוש שנות מאסר על תנאי בתנאים. תקופת המאסר הכוללת היא 15 חודשים, שירוצו ברצף עם כל עונש מאסר אחר שהנאשם מרצה. השופט גם שוקל ודוחה את עתירות הנאשם לעונשים חופפים. פסק הדין נועד להרתיע את הנאשם ואחרים מביצוע עבירות מסוג זה, ומבטא את זלזול בית המשפט באיומים על עובדי ציבור.