ת"א 35792-10-19

תקציר

פסק הדין של בית המשפט הוא לטובת התובע ונגד הנתבע בסכסוך על בעלות על חלקת קרקע. התובע טען כי רכש את הקרקע ישירות מהמנוח, ואילו הנתבע טען כי רכש אותה באמצעות ייפוי כוח. בית המשפט מצא את טענת התובע כי הכיר את המנוח, שילם למנוח עבור הקרקע ודיווח על העסקה לרשויות המס כמשכנעת. מנגד, הנתבעת לא הצליחה לבסס את טענותיה. היא לא הכירה את המנוח, לא שילמה למנוח עבור הקרקע ולא דיווחה על העסקה. מסמכיו של הנאשם לא אומתו והעלו שאלות רבות שלא נענו. התובעת הביאה גם את עדותה של אלמנתו של המנוח, שאישרה את המכירה לתובע, בעוד הנתבע לא הביא עדים רלוונטיים לתמיכה בטענתה, דבר שיצר הנחה כי עדותם לא הייתה תומכת בגרסתה לאירועים. בנוסף, התגלה כי הנתבעת עשתה שימוש לא ראוי בייפוי כוח, מה שהוביל את בית המשפט להורות כי היא וייפוי הכוח לא יוכלו לעשות בו שימוש בעתיד. פסק הדין מורה על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת הנתבע ופוסק לתובע הוצאות ושכר טרחה בסך 25,000 ₪.