דב"ע שן/13 - 2

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לגמול שעות נוספות ושכר עבור עבודה שבוצעה, והאם ניתן להגיש תביעה כזו כאשר כבר הוכרעה תביעה קודמת לשכר עבור אותה תקופת עבודה. השיקול המרכזי הוא זהותה של עילת התביעה, הנקבעת על פי העובדות הדרושות לביסוס הזכאות לסעד. במקרה זה, העובדות העומדות בבסיס התביעה הנוכחית לגמול שעות נוספות והתביעה הקודמת לשכר נמצאות זהות, שכן עבודה בשעות נוספות נחשבת כנכללת במושג העבודה שבעדה מגיע שכר. מסקנה זו מתחזקת נוכח הגדרת "שכר" בחוק הגנת השכר, הכוללת גמול שעות נוספות. לפיכך, פסק דין קודם בתביעת השכר לאותה תקופה חל גם על התביעה הנוכחית לגמול שעות נוספות, והתביעה הנוכחית נדחית על יסוד עקרון ה-res judicata. תוצאה זו מחזקת את הכלל נגד פיצול עילות תביעה, ופסק הדין מדגיש את חשיבות זהותה של העילה, ולא הסעד הספציפי המבוקש, בקביעת תחולתו של כלל זה. אשר על כן, נדחית העתירה לחייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות, תוך קיום החלטת בית הדין האזורי לעבודה, והמערערת נושאת בהוצאות המשיב.