ת"א 14057-09-19

תקציר

במקרה של ה.ד. נגה מושקוביץ בן שבת, התובע, שנעצר על ידי הרשות הפלסטינית באפריל 2008 בחשד לסיוע לישראל בסיכול פעולות טרור, הוחזק ועונה לכאורה עד לשחרורו באפריל 2015. התובע תבע פיצויים מהרשות הפלסטינית, בטענה לכליאה בלתי חוקית ולעינויים. הרשות הפלסטינית טענה כי לבית המשפט הישראלי אין סמכות שיפוט וטענה כי המעצר חוקי על פי החוק הפלסטיני בגין ריגול ובגידה. בית המשפט העליון הישראלי פסק בעבר כי בתי המשפט בישראל הם הפורום המתאים לתביעות כאלה וכי לרשות הפלסטינית אין סמכות לעצור אנשים החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. במהלך מעצרו טען התובע לעינויים קשים, שגרמו להפרעת דחק פוסט-טראומטית ולנכות נפשית לצמיתות, שאומתו בחוות דעת רפואיות. בית המשפט קבע כי המאסר היה בלתי חוקי מהרגע שבו עבר החשד לשיתוף פעולה עם ישראל. לתובע נפסקו 1,270,000 ₪ בגין אובדן חירות ופיצויים נוספים בגין כאב, סבל ופיצויים עונשיים, בשל מעשיה האכזריים של הרשות הפלסטינית. בית המשפט הדגיש את הצורך בפיצויים עונשיים שישקפו את חומרת המעשים שנועדו לזרוע פחד בקרב מי שמסייע לישראל נגד הטרור. הרשות חויבה לשלם את הפיצויים בתוספת הוצאות משפט בתוך 30 יום.